מחלוקת תקציבית בין משרד הביטחון לבין גורמי המקצוע בכנסת מעכבת את כניסתן לתוקף של תקנות חדשות, המיועדות להסדיר את אחריות המדינה כלפי אנשים עם מוגבלות וקשישים בשעת חירום. על אף שהתקנות אושרו בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת בחודש יולי האחרון, הן מחייבות את חתימתו של שר הביטחון ישראל כ"ץ כדי להפוך למחייבות, צעד שטרם בוצע. התקנות גובשו לאחר המתנה של שני עשורים, על רקע הצורך המבצעי והציבורי להבטיח את שלומם של אזרחים המתקשים להתמגן בכוחות עצמם. על פי דיווחי Ynet, ההסדרים המתוכננים כוללים חיוב הנגשת מיגוניות ציבוריות חדשות, אספקת ציוד קיומי כגון מזון, מים ותרופות, וכן הנגשת מידע והנחיות לציבור האנשים עם מוגבלות.
סוגיה מרכזית בתקנות נוגעת להפעלת "תומכים קהילתיים" ברשויות המקומיות, שתפקידם ליצור קשר עם האוכלוסייה הזכאית בעת חירום. סוכם כי משימה זו תוטל על מתנדבי השירות הלאומי-אזרחי, בתיאום עם משרדי הרווחה והביטחון. ארגוני זכויות הפועלים למען אנשים עם מוגבלות, ובהם "בזכות", "איל"ן" ו"אלו"ט", הביעו חשש כבד מהמשך העיכוב. בפנייה שנשלחה לשר הביטחון, צוין כי היעדר המענים מותיר את האוכלוסייה המדוברת ומשפחותיהם חשופים למצבים מסכני חיים ללא יכולת להגן על עצמם. הארגונים קראו לשר לחתום על התקנות באופן מיידי כדי להבטיח מענה ראוי בסבבי לחימה עתידיים.
מנגד, ממערכת הביטחון נמסר בתגובה כי התקנות אושרו בפורומים הפרלמנטריים מבלי שהוסכם על מקור תקציבי לביצוען. לדבריהם, הם פועלים למציאת תקציב ייעודי לסעיפים המצויים תחת אחריותם, זאת למרות המצב התקציבי הקיים. המשמעות המעשית של דחיית החתימה היא כי בשלב זה, ההסדרים והחובות המעוגנים בתקנות אינם מחייבים את הגורמים הרלוונטיים, דבר שעלול להותיר את האוכלוסיות הפגיעות ללא תשתית מוסדרת למקרה של התלקחות ביטחונית.