פרשת 'קטאר-גייט' ממשיכה להעסיק את המערכת המשפטית והביטחונית בישראל, כאשר על פי דיווח של איתמר אייכנר וטובה צימוקי ב-ynet, שירות הביטחון הכללי (שב"כ) טרם העביר לפרקליטות מסמך עקרוני ומהותי המיועד לסייע בקביעת סיווגם וחומרתם של האישומים הביטחוניים המיוחסים לחשודים בפרשה. מדובר בחוות דעת קריטית, שכן הגדרתה של קטאר כ'מדינת אויב' או כגורם מורכב אחר, עשויה להשליך ישירות על אופי האישומים הפליליים שיוגשו. מנגד, חוות דעת מטעם המוסד כבר הועברה לפרקליטות לפני כשבועיים, וזאת לאחר שסגנו של ראש הארגון רומן גופמן ריכז את עבודת המטה בנושא, בשל מניעותו של גופמן לעסוק בתיק הנוגע ליונתן אוריך.
מדובר בהחלטה בעלת השלכות מדיניות וביטחוניות רחבות, שכן עמדת הפרקליטות הסופית תלויה במידע זה. באשר ליונתן אוריך, הנטייה המסתמנת בפרקליטות היא להגיש כתב אישום הכולל עבירות של מרמה והפרת אמונים, וזאת לאור החשד כי אוריך ניצל את תפקידו ומעמדו בלשכת ראש הממשלה לשם קידום מסרי השפעה לטובת קטאר בתקופת מלחמה. לצד זאת, נחקר אוריך בחשדות לעבירות ביטחוניות, לרבות מגע עם סוכן חוץ וקשר עם גורמים הפועלים מטעם מדינה זרה. הוכחת העבירות הללו תלויה בראיות סודיות שיציגו את היקף הנזק ואת הכוונה הפלילית.
כמו כן, בפרקליטות בוחנים עבירות של הלבנת הון הנוגעות להסתרת מקורות מימון של פעילות ייעוצית, וכן חשדות לפגיעה ביחסי החוץ של ישראל, בין היתר בנוגע להפצה לכאורה של ידיעה שפגעה ביחסי ישראל-מצרים. בשב"כ בחרו שלא להגיב לפרסום בנושא. השלבים הבאים בהליך המשפטי יהיו גיבוש טיוטת כתב אישום על ידי הפרקליטות, אשר תועבר לעיונם של החשודים, תוך מתן הזדמנות להשמיע את גרסתם במסגרת הליך שימוע טרם קבלת החלטה סופית על הגשת כתב אישום לערכאות המשפטיות.