עיריית נתיבות שבה ופנתה לבית המשפט הגבוה לצדק בבקשה לחייב את משרדי הממשלה ליישם את החלטה 3303, העוסקת בשיקום ופיתוח העיר לאחר אירועי ה-7 באוקטובר. העתירה, שהוגשה נגד ראש הממשלה ומספר שרי ממשלה, טוענת כי על אף שהתוכנית אושרה באוגוסט 2025 בהיקף של כ-1. 8 מיליארד שקל ל-25 יישובים שנפגעו באופן חריג, יישומה בפועל אינו תואם את התחייבויות המדינה. את העתירה הגישו עורכי הדין רון צין, שלי לב-שרמן ותאיר סיניצין ממשרד ארנון תדמור-לוי. לטענת העירייה, המודלים התקציביים שנקבעו על ידי משרדי הממשלה השונים גורמים לעיוותים בחלוקת המשאבים.
למרות שנתיבות מהווה כ-50% מאוכלוסיית היישובים הנכללים בתוכנית, היא מקבלת בפועל שיעור נמוך בהרבה מהתקציב. כך למשל, נטען כי משרד הנגב והגליל קבע תבחינים לפיהם רשות המונה מעל 10 אלף תושבים זכאית לסכום מקסימלי מסוים, מה שמוביל לכך שנתיבות מקבלת נתח זהה ליישובים קטנים משמעותית. בנוסף, העירייה מלינה על כך שהמשרד לביטחון לאומי החיל מודל תקציבי כלל-ארצי למיגור אלימות שנקבע עוד לפני החלטת השיקום, במקום לבנות קריטריונים המותאמים למטרה הייעודית של החלטה 3303. סוגיה נוספת העולה בעתירה נוגעת לאי-מימוש תקציבים שכבר הוקצו.
העירייה מציינת כי תקציבי רווחה שאושרו לשנת 2025 לא נוצלו במלואם בשל הליכים בירוקרטיים ממושכים, ומשרד האוצר מסרב להעביר את יתרת התקציב לשנים הבאות, מה שגורם לאובדן כספים שנועדו לשיקום העיר. כמו כן, נטען כי תקציבים לביטחון קהילתי ואמצעים טכנולוגיים אינם מועברים כסכומים נפרדים כפי שהובטח. מטעם עורכי הדין המייצגים את העירייה נמסר כי המטרה אינה קביעת מדיניות חדשה, אלא יישום נכון של החלטת הממשלה הקיימת. הם מדגישים כי הטשטוש בין הרשויות לבין היישובים המוטבים מוביל לתוצאות שאינן תואמות את תכלית ההחלטה המקורית. עתירה זו מהווה נדבך נוסף במאבקה המשפטי של נתיבות, לאחר שבעבר עתרה לבג"ץ כדי להיכלל במעגל היישובים הזכאים לסיוע ממשלתי, עתירה שהובילה בסופו של דבר לאישור תוכנית השיקום הנוכחית.