בית המשפט המחוזי בירושלים הכריע לאחרונה בערעור שהגישה עמותת 'דרכיה דרכי נועם - בית שמש' יחד עם מנהלה בפועל, וקבע כי העונשים שהוטלו בערכאה הראשונה יוותרו על כנם. ההחלטה מגיעה על רקע הפרה מתמשכת של צו הריסה שיפוטי משנת 2010 וביצוע עבירות בנייה נוספות. על פי הדיווח ב-ICE, במסגרת ההליך המשפטי שנוהל על ידי המחלקה להנחיית תובעים בפרקליטות המדינה ובהמשך לפעילות האכיפה של הרשות לאכיפה במקרקעין, הוכח כי במקום בוצעו עבירות בנייה בשטח כולל של מאות מטרים רבועים, ששימשו מוסדות חינוך וגני ילדים.
המערערים ניסו לטעון כי מצוקת הכיתות והצורך החברתי בפעילות חינוכית מצדיקים הקלה בעונש, אולם בית המשפט דחה טענה זו מכל וכל. בפסק הדין הובהר כי אין בפעילות ציבורית או חינוכית כדי להעניק פטור מקיום החוק או להכשיר ביצוע של דין עצמי. כמו כן, נדחו טענות המערערים בנוגע לאכיפה בררנית ובנוגע לאפשרות כי הבנייה תוסדר בעתיד הקרוב. בית המשפט ציין כי אף על פי שלא נהוג להטיל מאסר בגין הפרה ראשונה של צו, חומרת הנסיבות – הכוללות התעלמות ארוכת שנים מצו שיפוטי יחד עם בנייה בלתי חוקית חדשה – מחייבת נקיטת צעדים מחמירים.
כתוצאה מכך, נותר על כנו עונש של חודשיים מאסר לריצוי בעבודות שירות למנהל העמותה, לצד שלושה חודשי מאסר על תנאי, קנס כספי בסך 50 אלף שקלים והתחייבות כספית מקבילה. העמותה עצמה חויבה בתשלום קנס בסך 200 אלף שקלים ובמתן התחייבות כספית דומה. בנוסף לענישה הפלילית, נותרו בתוקף הצווים השיפוטיים המחייבים את התאמת המבנים להיתרים כדין, לרבות אפשרות להריסתם, וכן איסור על המשך השימוש בהם. מהרשות לאכיפה במקרקעין נמסר בתגובה לפסיקה כי מדובר במסר ברור לציבור לפיו הפרת צו שיפוטי איננה עניין טכני גרידא. לדברי הרשות, האחריות האישית של מנהלי עמותות ומוסדות ציבור מחייבת אותם לוודא עמידה בהוראות החוק וצווים של בתי משפט, שכן מטרה ראויה אינה מהווה חסינות מפני דיני התכנון והבנייה.