התנועה לאיכות השלטון הגישה עתירה רשמית לבית המשפט הגבוה לצדק כנגד בכירי מערכת אכיפת החוק בישראל, בהם היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, פרקליט המדינה ומפכ"ל המשטרה. העתירה, אשר פורסמה בעקבות דיווח ב'מעריב', מתמקדת בטענות חמורות בנוגע להתנהלותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בקשר לשימוש בסמכויות השירותים החשאיים של מדינת ישראל. לפי טענות העותרים, כפי שהובאו בדיווח, קיים חשש לשימוש לא ראוי בסמכויות הרגישות של שירות הביטחון הכללי על ידי הדרג המדיני הבכיר ביותר, מה שמעלה שאלות בדבר הצורך בפתיחה בחקירה פלילית בנושא זה.
בעתירתה, מבקשת התנועה לאיכות השלטון מבית המשפט להורות לרשויות אכיפת החוק לנמק מדוע לא נפתחה עד כה חקירה בנושא. מעבר לדרישה לחקירה, העתירה מציבה דרישה נוספת ומהותית: הוצאת צו על תנאי שיחייב את היועצת המשפטית לממשלה להסביר מדוע לא ינוסח ויקבע נוהל מסודר וברור בנוגע לאופן הפעלת הסמכות של ראש הממשלה להתיר פרסום של מידע מסווג. העותרים מדגישים כי יש חשיבות מכרעת לכך שפעולה זו תלווה בחובה להיוועץ עם גורמי המקצוע הרלוונטיים באותם גופים ביטחוניים, כדי להבטיח את טוהר המידות ושמירה על ביטחון המידע.
ההיבט המשפטי של העתירה נוגע במתח המוכר שבין שיקול הדעת המקצועי של רשויות האכיפה לבין הביקורת השיפוטית. כידוע, מדיניותו המוצהרת של בג"ץ היא לרוב הימנעות מהתערבות בהחלטות הנוגעות לפתיחה או אי-פתיחה בחקירות פליליות, הנמצאות בליבת שיקול הדעת של היועצת המשפטית לממשלה ופרקליטות המדינה. עם זאת, במקרים בהם מועלות טענות כבדות משקל בדבר תקינות הפעולות של דרגים בכירים, לעיתים בוחר בית המשפט לבקש את תגובת המדינה כדי לקבל תמונה מלאה של הנסיבות. משמעות הדבר עבור הציבור והדרג המשפטי היא כי מדובר בשלב מקדמי בלבד.
העתירה מעלה שאלות יסוד בנוגע לשקיפות ואחריותיות בשירות הציבורי, ובפרט בנושאים הנוגעים לביטחון המדינה וסמכויות רגישות. לעת עתה, אין לראות במהלך זה משום קביעה משפטית או ראייתית אלא כשלב בתהליך של מיצוי זכויות המוגש על ידי ארגון חוץ-ממשלתי, כאשר ההחלטה האם להוציא תגובה מהמדינה או להמשיך בהליכים נתונה כעת בידי הרכב השופטים שידון בתיק. הציבור והקהילה המשפטית יעקבו אחר החלטות בית המשפט בנושא זה, שכן עשויה להיות להן השלכה על אופן הפיקוח המשפטי על גופי הביטחון וסמכויות ראש הממשלה.