בית משפט השלום בנתניה נדרש להכריע בתביעת נזיקין מורכבת שהגיש צעיר שנפצע קשה בצווארו במהלך מסיבת רווקים שהתקיימה ביוני 2019 במתחם אירוח. על פי הדיווח במערכת פסקדין, האירוע התרחש כאשר הצעיר, שהיה אז בן 34, זינק לתוך בריכת שחייה במתחם זמן קצר לאחר הגעתו למקום. כתוצאה מהקפיצה לתוך מים בעומק של כ-1. 5 מטרים בלבד, חבט הצעיר את ראשו בקרקעית הבריכה, פגיעה שהובילה לאחר מכן לצורך בניתוח מורכב לקיבוע חוליות הצוואר. התובע, שיוצג על ידי עורך הדין גיל קלופשטוק, טען בתביעתו נגד מפעילי המתחם וחברת הביטוח הפניקס כי המחדל המרכזי נעוץ בהיעדר שילוט אזהרה מתאים במתחם הבריכה.
לפי הטענות שהועלו בכתב התביעה, לא הוצב כל שילוט המבהיר את עומק המים או האוסר על ביצוע קפיצות ראש, דבר שלדברי התביעה הציב סיכון בלתי סביר עבור האורחים. מנגד, הנתבעים שיוצגו על ידי עורך הדין עמיחי טרוזמן, הדגישו את התנהלותו של התובע. הם טענו כי מדובר באדם בעל קומה גבוהה, אשר נהג בפזיזות מוחלטת כאשר בחר לקפוץ לתוך בריכה מוגבהת ללא בדיקה מקדימה של עומק המים. השופט נועם רף, שדן בתיק, קיבל את טענת התובע בדבר חובת הזהירות המוטלת על בעלי המקום וקבע כי אי הצבת אזהרות ברורות במתחם מהווה רשלנות.
עם זאת, השופט מצא לנכון להטיל אחריות משותפת על התובע עצמו, בשל חוסר הזהירות המופגן שהפגין בנסיבות המקרה. השופט ייחס לתובע אשם תורם בשיעור של 40%. בהתאם לקביעה זו, העריך בית המשפט את הנזק הכולל בכ-454 אלף שקלים, ומתוכם נפסק כי הנתבעים ישלמו לתובע פיצוי בסך כ-272 אלף שקלים. בנוסף לסכום הפיצויים העיקרי, חויבו הנתבעים לשלם שכר טרחת עורכי דין בסך כ-64 אלף שקלים, בתוספת החזר הוצאות משפט ועלויות מומחים. פסק דין זה מדגיש את החשיבות הרבה שרואה מערכת המשפט בחובת בעלי עסקים המפעילים מתקני פנאי להציב שילוט אזהרה הולם, לצד האחריות האישית המוטלת על הציבור בשימוש במתקנים אלו. המקרה משמש תזכורת לכך שגם במקרים של רשלנות המפעיל, בית המשפט אינו פוטר את הניזוק מאחריות מקום בו התנהגותו אינה תואמת את חובת הזהירות המצופה מאדם סביר.