פרשה משפטית מעוררת הדים הגיעה לאחרונה לכותרות עם היתר פרסום של פסק דין בבית משפט השלום ברמלה, בעניינו של יצחק רביבו, בעליה של רשת 'המרכז לתוספות שיער והחלקה יפנית'. פסק הדין, שניתן לפני כשנה, קבע כי רביבו ביצע מעשים מיניים חמורים בעובדת שהועסקה תחתיו, תוך ניצול יחסי מרות. הידיעה מקבלת משנה תוקף לאור העובדה שבעבר נסגר תיק חקירה פלילי שנפתח כנגד רביבו בפרשה זו בעילת 'היעדר אשמה פלילית'. בהליך האזרחי, לעומת זאת, קיבל השופט זיוון אלימי את גרסת התובעת בנוגע לארבעה אירועים, בהם שני מעשי אונס.
השופט הדגיש כי רף ההוכחה בהליך האזרחי, המבוסס על מאזן הסתברויות, שונה מזה הנדרש במשפט הפלילי, ולכן החלטת המשטרה אינה מחייבת את בית המשפט האזרחי. פסק הדין המקורי הותיר את רביבו מול חיוב כספי משמעותי הכולל פיצוי בגין נכות נפשית שנקבעה לתובעת, כאב וסבל ופגיעה בכושר השתכרות, בצירוף הוצאות ושכר טרחה, סכום שעלה על חצי מיליון שקלים. שני הצדדים הגישו ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז, אך הרכב השופטים בראשות השופטת עירית כהן דחה את הערעורים וקבע כי אין עילה להתערב בממצאים העובדתיים של הערכאה הראשונה, למעט תיקון קל בנוגע לשכר הטרחה.
כעת, בעקבות הקביעות האזרחיות המהדהדות, הוגש ערר לפרקליטות המדינה על ידי עורכי דינה של התובעת, אריאל עטרי וסימון דוכין, במטרה להביא לבחינה מחודשת של ההחלטה שלא להעמיד את רביבו לדין פלילי. עו"ד אלי אונגר, המייצג את רביבו, מסר כי מרשו מכחיש את הטענות וטוען כי פסק הדין מסיים מסכת שהחלה עוד בשנת 2017. לדברי ההגנה, העובדה שלא הוגש כתב אישום פלילי מדברת בעד עצמה, ונטען כי מדובר בניסיון סחיטה שנכשל. יתרה מכך, ההגנה מציינת כי חלק מטענות התובעת נדחו על ידי בית המשפט, וכי הם בוחנים את המשך צעדיהם המשפטיים, לרבות אפשרות לפנייה לבית המשפט העליון.