בית משפט השלום בירושלים חתם באחרונה הליך משפטי מתוקשר בתביעת לשון הרע שהגישה הפיזיקאית וממובילות המחאות, פרופ' שקמה ברסלר, נגד פעילת הימין פאני מיכאלי. השופטת הבכירה דורית פיינשטיין קיבלה את טענות התובעת ופסקה כי על מיכאלי לשלם פיצויים בסך 100 אלף שקלים, בתוספת של 35 אלף שקלים עבור שכר טרחת עורך דין ו-5,500 שקלים הוצאות משפט נוספות. ההליך המשפטי התמקד בפרסומים קשים שהעלתה מיכאלי ברשתות החברתיות לאחר השבעה באוקטובר, וכללו האשמות חמורות נגד ברסלר בגין בגידה, סיוע לחמאס, וידיעה מוקדמת על הטבח.
על פי התביעה, הפרסומים כללו גם קריאות אלימות ואיומים פיזיים כנגד ברסלר. מנגד, מיכאלי ניסתה לבסס את הגנתה על טיעונים של חופש הביטוי, הבעת דעה, אמת בפרסום, וטענה כי מדובר בתביעת השתקה. היא אף טענה כי דבריה התבססו על פרסומים קודמים של חברת הכנסת טלי גוטליב. עם זאת, השופטת פיינשטיין דחתה את כל טענות ההגנה באופן מוחלט. בהכרעתה ציינה השופטת כי מדובר בפרסומים הנמצאים ברף הגבוה ביותר של לשון הרע, תוך שהדגישה כי הנתבעת לא הציגה תשתית ראייתית כלשהי לביסוס טענותיה החמורות.
בית המשפט קבע כי הפרסומים מהווים אירוע מתמשך, ולפיכך פסק את כפל הפיצוי המקסימלי בשל חומרת הדברים והכוונה הברורה לפגוע בשמה הטוב של התובעת. מעבר לפיצוי הכספי, הורה בית המשפט למיכאלי למחוק את הפרסומים המדוברים ולפרסם הודעת התנצלות והבהרה בתוך תקופה של חודש ימים. פסק הדין עורר הדים רבים בזירה הציבורית, ומיד עם פרסומו החלו יוזמות בקרב חוגי הימין לגיוס המונים למען תשלום הפיצויים. התסריטאי ופעיל הימין מני אסייג הוביל קריאה לתרומות, תוך שהוא תוקף בחריפות את הפסיקה ומגדיר אותה כדרקונית וכתביעת השתקה.
אסייג הבהיר כי בכוונת תומכי מיכאלי לסייע לה במאבק המשפטי, ובמקביל השמיע ביקורת נוקבת כלפי מערכת המשפט וכלפי ברסלר עצמה. הפרשה מדגישה את המורכבות סביב הגבולות שבין חופש הביטוי לבין פרסומים פוגעניים ברשתות החברתיות, ואת ההשלכות המשפטיות הממשיות על המתבטאים במרחב הדיגיטלי. פסק הדין מהווה תזכורת לכך שטענות המועלות ללא בסיס עובדתי בשיח הציבורי עלולות להוביל לחשיפה אזרחית משמעותית בדיני לשון הרע, גם כאשר הטענות מוגשות תחת אצטלה של עמדה פוליטית או ביקורת חברתית.