פסק דין חדש שפורסם ב-15 בספטמבר 2026 על ידי העיתונאית אפרת נוימן ב-TheMarker, עוסק במחלוקת משפטית סביב גובה שכר הטרחה המגיע לאפוטרופוס שמונה לנהל את נכסיו של מדען ישראלי בעל שם עולמי. האפוטרופוס ליווה את ענייניו של המדען במשך שש שנים, בין השנים 2019–2024, תקופה שבה החזיק המדען בנכסים, זכויות ופטנטים שערכם נאמד במאות מיליוני שקלים. המדען הלך לעולמו בשנת 2025. האפוטרופוס פנה לבית המשפט בבקשה לקבל שכר טרחה בסך של כ-14 מיליון שקל, בטענה למורכבות הטיפול בעניינים משפטיים ועסקיים בארץ ובעולם, ניהול השקעות ונדל"ן.
בית המשפט קבע כי המקרה אכן חריג ומצדיק סטייה משכר הטרחה הקבוע בתקנות, אך העמיד את הסכום הסופי על 745 אלף שקל בלבד. בהחלטתה, ציינה השופטת כי אין לאפשר חיוב כפול של העיזבון. הנימוק המרכזי לכך הוא כי במהלך השנים שבהן נוהלו הנכסים, שולמו מיליוני דולרים לאנשי מקצוע חיצוניים שטיפלו בפועל בהיבטים המקצועיים והמשפטיים המורכבים. בית המשפט הדגיש כי לדרישתו של האפוטרופוס אין אח ורע בפסיקה המקובלת. פסק הדין מדגיש את האיזון העדין שבין תגמול הולם לאפוטרופוס על תפקידו לבין ההגנה על כספי החסוי או העיזבון מפני גבייה מופרזת, במיוחד כאשר מדובר בנכסים בהיקף כספי רב.
מדובר בתזכורת משמעותית לכך שגם במקרים של רכוש רב-היקף, תפקיד האפוטרופוס אינו מחליף את פעולתם של מומחים ספציפיים, ואין לגזור את שכר הטרחה באופן אוטומטי בהתאם לשווי הנכסים ללא הוכחת עבודה ישירה ומאמץ אישי שאינם חופפים לשירותים מקצועיים אחרים שנרכשו עבור המנוח.