בית המשפט העליון הכריע בעתירות שהוגשו נגד מועמדים ורשימות בבחירות לכנסת ה-26, והחליט לאשר את התמודדותן של המפלגות רע"ם והרשימה המשותפת, כמו גם את מועמדותו של חבר הכנסת עופר כסיף. פסק הדין ניתן לאחר דיונים סוערים בבית המשפט, כאשר ההחלטה התקבלה פה אחד ביחס לרשימות הערביות, וברוב של שבעה שופטים מול שניים ביחס לחבר הכנסת כסיף. החלטה זו מבטלת למעשה את ההחלטות הקודמות של ועדת הבחירות המרכזית שביקשו לפסול את המועמדים. באשר לחבר הכנסת כסיף, השופטים ציינו בהחלטתם כי על אף התבטאויות שזכו לביקורת חריפה ואופיינו כמעוררות שאט נפש, אין בכך כדי להצדיק פסילה גורפת של זכותו להיבחר.
במקביל להכרעה השיפוטית, התפתחות דרמטית נרשמה בעניינו של יו"ר מפלגת בל"ד, סאמי אבו שחאדה. במהלך הדיון בבג"ץ, הביעו השופטים ביקורת קשה על התבטאויותיו של אבו שחאדה וכינו אותן מעוררות קבס. לאור הערות אלו, ובמטרה להימנע מפסילה משפטית, הודיע אבו שחאדה על פרישתו מהמרוץ לבחירות לכנסת ה-26. הליכים אלו משקפים את המורכבות המשפטית והפוליטית שמלווה כל סבב בחירות בישראל, סביב סעיף 7א לחוק יסוד: הכנסת, המאפשר לפסול רשימות או מועמדים השוללים את קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית או מסיתים לגזענות.
פסק הדין הנוכחי מתווה את גבולות הגזרה של בית המשפט בהתערבות בהחלטות ועדת הבחירות, תוך איזון בין חופש הביטוי והזכות לבחור ולהיבחר לבין ההגנה על יסודות המשטר. כעת, לאחר סיום הליכים אלו בערכאה הגבוהה ביותר, המערכת הפוליטית נערכת להמשך קמפיין הבחירות כשהרכבי הרשימות הסופיים מובטחים. הציבור הישראלי עוקב מקרוב אחר החלטות אלו, שכן יש להן השלכות מרחיקות לכת על הרכב הכנסת העתידית והמפה הפוליטית המקומית. על פי דיווחי גלובס, ההכרעה מהווה את סיומו של הליך משפטי מורכב וטעון אשר נפרש בפתח תקופת הבחירות הנוכחית, כאשר כל צד טוען להגנה על ערכי הדמוקרטיה בדרכו שלו.