פסק דין משמעותי של בית המשפט העליון שניתן באוקטובר 2026 מציב גבול ברור להתנהלותן של סוכנויות נסיעות בישראל בכל הנוגע להחזרים כספיים ללקוחות. הפרשה החלה כאשר דורון רדר בן שמעון, מדריך טיולים מתל אביב, הזמין טיסה לוורשה באמצעות חברת איסתא. בעקבות ביטול הטיסה, חברת התעופה העבירה החזר כספי, אולם סוכנות הנסיעות בחרה לנכות ממנו סכום של 30 דולר תחת הכותרת "דמי טיפול". רדר בן שמעון בחר שלא להשלים עם הניכוי ופתח בהליך משפטי נגד הסוכנות. תחילה נדחתה תביעתו בבית המשפט לתביעות קטנות, ולאחר מכן נדחה גם ערעורו בבית המשפט המחוזי.
על אף שתי הערכאות שפסקו נגדו, החליט התובע להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון. בפסק דינו קיבל העליון את עמדתו של רדר בן שמעון וקבע כי סוכנות נסיעות אינה מוסמכת לגבות דמי טיפול מתוך כספי ההחזר המגיעים לנוסע מחברת התעופה. משמעות ההחלטה היא כי החזר התמורה בגין טיסה שבוטלה צריך להגיע לידי הצרכן במלואו, ללא התערבות כספית מצד הסוכן המתווך, גם אם מדובר בעלות המוגדרת על ידו כטיפול אדמיניסטרטיבי. על פי הדיווח ב-TheMarker, מדובר בהכרעה בעלת השלכות רוחב רחבות, שכן היא רלוונטית עבור ציבור גדול של נוסעים שחויבו בעבר בעמלות דומות במסגרת תהליכי השבת כספים מטיסות שבוטלו.
ההכרעה משנה את המצב המשפטי ששרר לאחר הערכאות הנמוכות ומבהירה את האיסור על סוכנויות הנסיעות להשתמש בכספי ההחזר כמקור הכנסה נוסף בגין שירותי טיפול בביטולים. עבור צרכנים, מדובר בבשורה משמעותית המעגנת את זכותם לקבלת החזר מלא ללא "קיזוזים" מצד גורמי תיווך. הסוגיה מדגישה את הצורך בשקיפות מלאה מול סוכנויות הנסיעות ואת היכולת של אזרחים להיאבק על זכויותיהם גם במקרים שבהם הסכום הכספי נראה פעוט, שכן עקרונות משפטיים אלו מגינים על כלל הציבור מפני חיובים בלתי מורשים.