בפסק דין משמעותי שפורסם לאחרונה על ידי רשויות המס ודווח ב'דה מרקר', נקבע כי הרב המקובל רפאל מאמו, העומד בראש ישיבה בקריית אתא, יחויב בתשלום מס על הכנסות משמעותיות שנצברו בין השנים 2010 ל-2015. המקרה מעלה סוגיה משפטית מורכבת הנוגעת לאופי המיסוי על 'חצרות רבנים' והכנסות שאינן מוגדרות כשכר עבודה רגיל. לפי הדיווח, ההחלטה מתייחסת למספר אפיקי הכנסה, וביניהם כספים שהופקדו בחשבונות בנק וכספי תמיכה שהועברו לידי הרב לצורך כתיבת ספרים תורניים. מוקד תשומת הלב הציבורית והמשפטית נסב סביב אירוע חתונה רב משתתפים של בנו של הרב, אשר התקיים בשנת 2011 באולם הקונגרסים בחיפה.
על פי הנתונים שהוצגו בהליך, האירוע כלל נוכחות של אלפי אורחים, ביניהם דמויות בולטות מהמגזר הציבורי, המשטרה והפוליטיקה הישראלית. רשות המסים ייחסה לאירוע זה תוספת הכנסה חייבת במס בסך 1. 09 מיליון שקל, סכום המהווה כשליש מסך המתנות שהצטברו במהלך האירוע. הליך זה מדגיש את המאמצים של רשות המסים להרחיב את אכיפת דיני המס גם על מוסדות ומנהיגים דתיים הפועלים בתוך מסגרות קהילתיות, תוך בחינת המהות הכלכלית של פעילותם. מבחינה משפטית, העמדה שנקטה רשות המסים מבקשת להבהיר כי גם כאשר מדובר בכספים המועברים במסגרת אירועים משפחתיים או תמיכה במוסדות תורניים, במידה ומדובר בסכומים משמעותיים העולים על היקף של מתנה אישית גרידא, עשויה לקום חבות במס.
בעבור קהל הקוראים, ובמיוחד עבור גופים הפועלים במגזר הדתי או המנהלים מוסדות ללא כוונת רווח, פסק הדין מהווה תמרור אזהרה לגבי חשיבות הדיווח השקוף על הכנסות. פסק הדין מדגיש כי רשויות המס אינן מסתפקות בבחינת הכנסות מוצהרות בלבד, אלא מבצעות הצלבת נתונים מקיפה על חשבונות בנק ואירועים חברתיים רחבי היקף כדי לקבוע את חבות המס הריאלית. יש לזכור כי מדובר בהחלטה הנוגעת לנסיבות ספציפיות של המקרה הנדון, וכי לכל נישום זכות לבחון את השלכות החוק על פעילותו הפרטנית. עם זאת, עצם קיומו של ההליך והתוצאה המסתמנת מציבים רף חדש בכל הנוגע למיסוי 'חצרות' ואירועים תורניים בעלי אופי כלכלי מובהק.