פרקליטות המדינה הגישה כתב אישום נגד מיכאל (מיקי) בר (43), מנהל אבטחת מידע, בגין פיתוח והפצה של תוכנות זדוניות ששימשו לפריצה לעשרות חברות מובילות במשק הישראלי, שני קיבוצים ואנשים פרטיים. הפרשה, המכונה במשטרה "ברז פתוח", נחקרה על ידי יחידת הסייבר הארצית בלהב 433. על פי הנטען, הנאשם ניצל את כישוריו המקצועיים ואת יכולותיו בתחום הבינה המלאכותית כדי לעקוף חומות הגנה במערכות מחשוב. לפי חוקרי המשטרה, הנאשם השתמש בתוכנות שפיתח כדי להשיג שליטה מרחוק על מחשבים אישיים, תוך צפייה בעובדות באמצעות מצלמות המחשב הנייד גם בביתן הפרטי.
חוקרי המשטרה ציינו כי בחיפוש במחשביו נתפסו תיקיות המכילות תיעוד מצולם של עובדות, לעיתים במצבים אינטימיים, וכן תמונות של ילדיהן. במהלך החקירה הסמויה, העריכו גורמי אכיפת החוק כי מדובר במתקפת סייבר מצד גורמים עוינים או מדינת אויב. המציאות התבררה כפער משמעותי, כאשר התוקף התגלה כאדם בעל רקע מקצועי בתחום ההגנה בסייבר. הנאשם טען בחקירתו כי המניע למעשיו היה "דרייב טכנולוגי" ואתגר מקצועי בלבד, ושלל כוונות פליליות. מנגד, חוקרי המשטרה הדגישו כי מדובר במציצנות שיטתית שנמשכה, על פי החשד, כשש שנים.
סנגוריו של בר, עורכי הדין תמיר קלדרון ורמי זועבי, בירכו על כך שסעיפי האישום אינם כוללים עבירות מין, והדגישו כי מדובר באדם בעל יכולות יוצאות דופן שבחן את גבולות היכולת הטכנולוגית שלו. במקביל להגשת כתב האישום לבית משפט השלום בראשון לציון על ידי עו"ד אלעד דיין ועו"ד חווי לרנר ממחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה, הוגשה בקשה למעצרו של בר עד תום ההליכים. הפרשה מעוררת הד תקשורתי רב בשל הניגוד בין תפקידו של הנאשם כמי שאמון על אבטחת מידע לבין המעשים המיוחסים לו. מומחי אבטחה, כגון ד"ר הראל מנשרי, מצביעים על הצורך המחמיר בסינון תעסוקתי של עובדים בעמדות רגישות ועל הצורך בבניית שכבות הגנה מרובות כדי למנוע ניצול לרעה של גישה למערכות ארגוניות.