רשויות האכיפה בתאילנד ביצעו פשיטה רחבת היקף על שלושה אתרים בעלי זיקה לקהילה היהודית ולמוסדות חב"ד בבנגקוק, כחלק מחקירה מורכבת הנוגעת למבנה הבעלות על נכסים ועסקים של אזרחים ישראלים. לפי הדיווחים, בפעילות האכיפה לקחו חלק למעלה מעשרה גופים ממשלתיים, בהם המשטרה המקומית, רשות המסים, רשות ההגירה, הרשות למניעת הלבנת הון ומחלקת הקרקעות. גורמים רשמיים מסרו כי מוקד החקירה הוא בחינת זהות בעלי השליטה האמיתיים בחברות ובנכסים, זאת על רקע חוקים מחמירים במדינה המגבילים באופן משמעותי בעלות של אזרחים זרים על עסקים וקרקעות.
על פי משרד המשפטים התאילנדי, עולה חשד כי נעשה שימוש באזרחים מקומיים כאנשי קש כדי לעקוף מגבלות אלו. במסגרת זו, החוקרים בוחנים לעומק את מקורות המימון, את פעילות החברות השונות ואת תקינות הליכי האזרחות שניתנו לחלק מהמעורבים. במהלך הפשיטות, נבדקו מוסדות כגון קרן חב"ד בנגקוק, גן חב"ד ואגודת יהודי תאילנד, וכן אתר הבנייה של "בית אלישבע". במהלך הפעילות איתרו הרשויות מספר עובדים זרים ממדינות שכנות, בהם אזרחי מיאנמר ולאוס, אשר על פי החשד הועסקו ללא היתרים כחוק ושהו במדינה ללא אישורים מתאימים.
כנגד מעסיקיהם של העובדים הללו נפתחו הליכים משפטיים, והעובדים עצמם צפויים לעמוד בפני הליכי גירוש. מנגד, הקהילה היהודית והעומדים בראשה מציגים עמדה מנוגדת לטענות הרשויות. הרב נחמיה וילהלם, שליח חב"ד בבנגקוק, הדף את הטענות בדבר קשר בין הארגון לבין החברות שנמצאו תחת החקירה. לדבריו, המסמכים שאותרו במוסד הקהילתי שייכים למשרד רואה חשבון עצמאי המעניק שירותים למגוון לקוחות, ואין לראות במעשיו משום הוכחה לקשר ארגוני או עסקי למוסדות חב"ד. הליך זה מעורר הד רב בשל רגישותו המשפטית והתקשורתית, כאשר הרשויות בתאילנד ממשיכות להעמיק את הבדיקות מול גורמים זרים הפועלים במדינה. נדגיש כי בשלב זה מדובר בטענות ובחשדות שנמצאים בבדיקה על ידי גורמי האכיפה המקומיים, וטרם הוכרעו בערכאות משפטיות.