ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש ביום שני האחרון תביעת דיבה משמעותית לבית המשפט המחוזי בירושלים, בהיקף כספי של 2. 6 מיליון שקלים. התביעה הוגשה נגד קבוצה של עשרה עיתונאים וגופי תקשורת מרכזיים בישראל, ובהם ynet, עיתון ידיעות אחרונות, ערוץ 12, עיתון הארץ, וכן שורה של עיתונאים ופרשנים בכירים המזוהים עם גופים אלו. ברקע התביעה עומדים פרסומים עיתונאיים שונים שפורסמו לאחרונה, המעלים טענות לפיהן קיבל נתניהו התרעות ביטחוניות מוקדמות מצד מנהיגים וגורמים רמי דרג במצרים ובאיחוד האמירויות, זמן קצר לפני פרוץ טבח ה-7 באוקטובר.
בכתב התביעה טוען ראש הממשלה כי מדובר בפרסומים כוזבים לחלוטין, ובלשונו: מדובר בבדותה מוחלטת ובמצג שווא זדוני. על פי גרסת ראש הממשלה, הוא לא קיבל שיחת התרעה כזו משום גורם רשמי במדינות אלו, והוא מכחיש את הנטען בפרסומים מכל וכל. נתניהו מדגיש בכתב הטענות כי פרסום הדברים נעשה בידיעה מלאה של הנתבעים כי אין להם אחיזה במציאות, וכי המטרה בפרסום היא לפגוע בביטחון המדינה ובמעמדו הציבורי. מעבר להכחשה הגורפת של תוכן הפרסומים, כתב התביעה קושר את העיתוי של הפרסומים לתקופת הבחירות המורכבת בישראל.
לטענת נתניהו, מדובר בפעולה בעלת גוון פוליטי המהווה ניסיון להשפיע באופן פסול ולא חוקי על תוצאות הבחירות הקרבות, תוך שימוש בכלים עיתונאיים לכאורה. על פי דיווחי ynet, בכתב התביעה נטען כי מדובר בשיא חדש ומסוכן של זיהום השיח הדמוקרטי בתוך המדינה. מנגד, מציין הדיווח כי בניגוד לטענות הנחרצות בכתב התביעה של ראש הממשלה, נכון לעת זו לא פורסמה הכחשה רשמית או פומבית מטעם מצרים או איחוד האמירויות לפרסומים בנוגע להעברת התרעות כאמור. ההליך המשפטי צפוי להתנהל בבית המשפט המחוזי בירושלים, שם יצטרך בית המשפט לבחון את טענות הצדדים באשר לאמיתות הפרסומים, כמו גם את השאלה המשפטית האם מדובר בפרסום לשון הרע במובנו החוקי, או שמא במידע עיתונאי המוגן תחת הגנות החוק.
נכון לשלב זה, מדובר בטענות משפטיות שטרם הוכרעו על ידי הערכאה השיפוטית. התביעה מעלה שאלות מהותיות בנוגע לגבולות האתיקה העיתונאית, חופש העיתונות בעידן של מתיחות פוליטית וביטחונית חריפה, וכן את הדרכים המשפטיות העומדות לרשות אישי ציבור אל מול פרסומים בתקשורת שהם חולקים על אמיתותם.