ראש השב"כ לשעבר, רונן בר, הגיש ביום רביעי תביעת דיבה לבית המשפט המחוזי מרכז נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, במסגרתה הוא דורש פיצויים בסך 3 מיליון שקלים. התביעה, הכוללת פירוט רחב של מסמכים ועדויות, הוגשה על רקע טענותיו של בר כי ראש הממשלה פעל להסיט את האחריות לאסון 7 באוקטובר לעברו באופן מגמתי. בכתב התביעה נטען כי בר התריע בפני נתניהו לאורך השנה שקדמה למתקפה על הסלמה רב-זירתית צפויה ועל הצורך בביצוע סיכולים ממוקדים של בכירי חמאס. לדברי בר, הצעותיו ויוזמותיו המבצעיות זכו להתעלמות מצד ראש הממשלה, תוך שהאחרון מוביל מדיניות של "שקט בכל מחיר" ברצועת עזה.
בר הדגיש כי נאלץ לפעול משפטית בשל היעדר ועדת חקירה ממלכתית שתברר את עובדות האמת. בתוך כך, התביעה דוחה את הטענה כאילו גורמי הביטחון הסתירו מידע מראש הממשלה בליל 7 באוקטובר. לפי הנתונים המוצגים בכתב התביעה, השב"כ הפיץ התרעות לכלל גופי הביטחון כבר מהשעה 03:03 לפנות בוקר, והמזכירות הצבאית עודכנה בתמונת המצב עוד בטרם החלה המתקפה. כתב התביעה כולל פירוט כרונולוגי של פגישות וניירות עמדה שהועברו לנתניהו, החל מנובמבר 2022 ועד ימים ספורים לפני 7 באוקטובר. במסמכים אלו מוצגות התרעות מפורשות של בר לגבי התעצמות חמאס, השפעת השסע הפנימי על איומי האויב, וההמלצה לבצע מהלכים התקפיים לשיקום ההרתעה.
ברוב המקרים המתוארים, נטען כי נתניהו לא הגיב להמלצות או אף חסם את קידומן. מנגד, ראש הממשלה הגיב לאחת הנקודות בתביעה, הנוגעת לתקשורת הישירה ביניהם, וטען כי לראש השב"כ היה את מספר הטלפון הישיר שלו, וכי לו היה פועל בזמן, ניתן היה להציל חיים. בסביבת בר דחו את הטענות והבהירו כי התקשורת מול ראש הממשלה התנהלה כסדרה דרך המזכירות הצבאית. התביעה מבקשת להציב את סוגיית האחריות והתנהלות הדרג המדיני מול המלצות גופי הביטחון בלב השיח המשפטי והציבורי, בעוד בר קורא לנתניהו שלא להסתתר מאחורי טענת חסינות.