מערכת היחסים המתוחה בין הדרג המדיני לדרג הביטחוני הגיעה לשיא משפטי חדש עם הגשת תביעת דיבה על סך 3 מיליון שקלים מצד ראש השב"כ לשעבר, רונן בר, נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו בבית המשפט המחוזי בתל אביב. על פי הדיווח ב-ICE, בר בחר לפנות לערכאות המשפטיות בהיעדר ועדת חקירה ממלכתית, במטרה להדוף לדבריו מסע הכפשה שמנסה להטיל עליו את מלוא האחריות למחדל המודיעיני. בכתב התביעה טוען בר כי העביר לנתניהו שורת התרעות מפורטות בחודשים שקדמו לטבח, בדגש על התקופה שבין יולי לספטמבר 2023.
בין היתר, צוינו התרעות על שחיקה בהרתעה הישראלית ודרישה לסיכולים ממוקדים נגד הנהגת חמאס, שלטענת בר נתניהו דחה מתוך אסטרטגיה של "שקט בכל מחיר". סוגיה מרכזית בכתב התביעה נוגעת לליל 7 באוקטובר. בר דוחה טענות בדבר הסתרת מידע ומציין כי הופצה התרעה כבר בשעה 03:03. בנוסף, חושף כתב התביעה טענות לניתוק פיקודי, כאשר בר טוען כי נתניהו נמנע ממנו קשר ישיר ומנע ממנו לתקשר ישירות עם שר הביטחון דאז, יואב גלנט. בר דורש במסגרת ההליך את חשיפתם של פרוטוקולים ומסמכים חסויים. מנגד, ראש הממשלה נתניהו הגיב לציוץ ברשת X ותקף בחריפות את טענותיו של בר, בדגש על סוגיית התקשורת הישירה.
נתניהו תהה כיצד לראש השב"כ לא היה את מספר הטלפון המאובטח שלו, וציין כי כל ראשי מערכת הביטחון ידעו כיצד להשיגו בתוך דקות. נתניהו סיכם את תגובתו במסר ביקורתי כלפי התנהלותו של בר בזמן אמת. ההליך המשפטי צפוי לברר טענות סותרות אלו בבית המשפט, כאשר כל צד מציג נרטיב שונה על האחריות לכישלון המודיעיני והמבצעי. יצוין כי מדובר בטענות משפטיות שטרם הוכרעו בערכאות השיפוטיות, והדברים מהווים חלק מכתב תביעה ותגובה פומבית בלבד.