פרשת בנו ריינהורן, שנחשפה כחלק מסדרת כתבות של ynet, עוררה הדים בשל מורכבותה והיקפה החריג של הפגיעה המקוונת. לפי הפרסום, ריינהורן, מאמן כדוריד, השתמש בכישוריו החברתיים וביכולתו לתקשר עם בני נוער כדי לטרוף קורבנות. הוא הקים מערך זהויות פיקטיביות, שהוצגו כנשים העוסקות בתחום הדוגמנות, והציע לקטינות אודישנים ומסלולי קריירה נוצצים. התהליך המניפולטיבי כלל יצירת אמון הדרגתית, אשר הובילה את הקורבנות לשלוח תכנים אינטימיים ולבצע מעשים מגונים מול המצלמה מתוך אמונה שהם חיוניים לקידום מקצועי.
הפרקליטות ציינה כי מדובר באחד התיקים החמורים בתחום עבירות המין ברשת. עו"ד שירי מרום, סגנית מנהלת מחלקת הסייבר בפרקליטות, תיארה את התיק כמורכב במיוחד בשל מערך ההסוואה הטכנולוגי שכלל שימוש בתוכנות אנונימיות, החלפת זהויות תכופה וכתובות IP זרות. החקירה הסמויה הבשילה לאחר שהחוקרים הצליחו לאתר את ריינהורן במהלך חופשה בתאילנד. בביתו נתפסו מאגרי מידע הכוללים תכנים אינטימיים של נפגעות רבות, חלקן כלל לא היו ידועות לרשויות בתחילת החקירה. ריינהורן הורשע במסגרת הסדר טיעון ב-30 אישומים, בהם גרם מעשה אינוס וסדום במרמה, עבירות הטרדה מינית ופגיעה בפרטיות.
עורך הדין ציינה כי העדות בבית המשפט היוותה עבור הנפגעות צעד משמעותי של החזרת השליטה על חייהן, לאחר שנפגעו באופן אנוש מהמרמה המקוונת. משמעות פסק הדין עבור הציבור וקוראים המעוניינים להבין את ההקשר המשפטי היא הדגשת האיסור החמור על פגיעה מינית המבוצעת באמצעים דיגיטליים, והכרה משפטית בכך שגם אם הנפגעת ביצעה את המעשה לכאורה 'בהסכמה', הרי שמדובר בהסכמה שניתנה תחת מרמה חמורה. בנוסף, ריינהורן חויב בתשלום פיצויים כספיים לכל הנפגעות, מהלך שנועד להוות חלק מהשיקום והצדק עבורן.