שישה חודשים לאחר האירוע הקטלני שהתרחש ב-11 בפברואר בבית הזיקוק באשדוד, הגיעה חקירת המשטרה לצומת דרכים משמעותי עם העברת התיק לבחינת הפרקליטות. המקרה עורר הדים נרחבים לאחר שהמהנדסות אירינה רדצ'וק וניצן גוייכמן ז"ל קיפחו את חייהן במהלך עבודה שגרתית בחדר בדיקות לחומרים מסוכנים. על פי ממצאי המשטרה ומשרד העבודה, השתיים פעלו כשהן לובשות חליפות שהיו מחוברות למיכלים המכילים 100% חנקן, זאת במקום למיכלי אוויר רפואי כמקובל. במסגרת החקירה עלו חשדות נגד מספר מעורבים, בהם מנהלים בבית הזיקוק עצמו, כמו גם בעלים ומנהלים בחברה החיצונית שסיפקה את המיכלים.
בעקבות האסון, מנהלת המעבדה סיימה את תפקידה וחדר הבדיקות המדובר נותר סגור עד היום. במקביל להליכים המשפטיים, עדות שנחשפה ב-ynet מצביעה על מתיחות בתוך הארגון. מהנדס ותיק במעבדה, שביקש להישאר בעילום שם, טען כי לאורך שנים התריע בפני ההנהלה על הצורך בהטמעת אמצעי בטיחות קריטיים, כגון הצבת מצלמות במתחם הבדיקות וכפתור מצוקה. לדבריו, לו היו אמצעים אלו מותקנים, ייתכן שניתן היה להבחין בהתמוטטות השתיים בזמן אמת ולהגיש להן סיוע רפואי מהיר. לטענת המהנדס, לאחר האירוע הבהירה ההנהלה לעובדים כי לשיטתה פעלה כשורה, והפנתה את האחריות כלפי הספקים החיצוניים.
בית הזיקוק באשדוד מסר בתגובה כי הוא משתתף בצער המשפחות ומלווה אותן מאז האסון. החברה ציינה כי לאור העובדה שהליכי החקירה טרם הסתיימו, לא ניתן להתייחס לפרטי המקרה מעבר לכך, והדגישה כי היא משקיעה משאבים וקשב ניהולי כדי להבטיח סביבת עבודה בטוחה לעובדיה. נכון לעתה, נערכים בבית הזיקוק לחדש את פעילות חדר הבדיקות, תוך הטמעת נהלי בטיחות חדשים שלטענת גורמים פנימיים היו נדרשים מזמן. הפרשה מדגישה את חשיבותם של נהלי בטיחות מחמירים בסביבת עבודה המטפלת בחומרים מסוכנים, ואת האחריות המנהלית המוטלת על גורמים בדרגים שונים במקרה של כשלים. עבור קוראי LawFirms. pro, המקרה מהווה תזכורת חמורה לסיכונים המשפטיים והאזרחיים הכרוכים בהפרת תקני בטיחות, ולמשמעות של עמידה בסטנדרטים המחייבים את מנהלי המתקנים.