בית המשפט העליון מתח ביקורת חריפה על המדינה בגין היעדר מנכ"ל קבוע למוסד לביטוח הלאומי, תפקיד המאויש בידי ממלאי מקום מאז עזיבתו של מאיר שפיגלר בנובמבר 2022. בהרכב בראשות הנשיא יצחק עמית ובהשתתפות השופטים עופר גרוסקופף ויחיאל כשר, נקבע כי המצב הקיים מהווה מחדל חמור, המקבל משנה תוקף נוכח האתגרים הביטחוניים והחברתיים הניצבים בפני המוסד מאז ה-7 באוקטובר 2023. הדיון התקיים בעקבות עתירה שהגישה התנועה לאיכות השלטון, אשר דורשת מזה זמן רב להביא לסיום הסחבת במינוי הדרג הניהולי הבכיר ביותר במוסד הלאומי.
במהלך הדיון בבית המשפט צוין כי המוסד לביטוח לאומי עוסק בניהול תקציבי עתק, כאשר בשנת 2025 בלבד חילק המוסד קצבאות בסכום כולל של כ-130 מיליארד שקל. עו"ד סתיו לבנה-להב, המייצגת את התנועה לאיכות השלטון, הדגישה כי ההחלטה השיפוטית מבהירה שנדרשת פעולה נחושה לסיום ההליך, בשקיפות ובהתאם לדין. מנגד, בית המשפט ציין לחיוב את הקמת ועדת האיתור וקביעת תנאי סף למועמדים, וזאת חרף כישלונות קודמים באיוש התפקיד שהובילו לפסילת מועמדים או לשינויים בתנאי הסף. איש העסקים אורן הלמן, אשר הגיש בעבר מועמדות לתפקיד וטען כי עמד בתנאים בטרם נפסל, הצטרף לביקורת על התמשכות ההליכים והגדיר את המצב כמחדל ניהולי בתקופה קריטית לאזרחי ישראל.
בעקבות החלטת בית המשפט, הונחתה המדינה לפעול במהירות האפשרית למינוי קבוע לאחר הבחירות, כאשר על המדינה להגיש הודעת עדכון מפורטת אודות התקדמות הליך המינוי לא יאוחר מה-30 בנובמבר 2026. העתירה בעניין זה נותרה תלויה ועומדת בבית המשפט, אשר ימשיך לעקוב אחר התנהלות המדינה בסוגיה זו. מדובר במוסד בעל חשיבות לאומית ראשונה במעלה, הנדרש לספק מענה לעשרות אלפי נפגעים ומשפחות ברחבי המדינה. המשמעות המעשית של פסיקה זו היא הצבת דד-ליין ברור למדינה בתוך הליך משפטי ממושך, מתוך הבנה כי יציבות ניהולית במוסד לביטוח לאומי היא הכרחית לתפקודו התקין של המגזר הציבורי ולמתן שירות ראוי לאזרחים, במיוחד בעתות חירום. העיסוק המשפטי במינויים בכירים נועד להבטיח את תקינות המנהל הציבורי ולמנוע מצבים שבהם מוסדות שלטוניים מתנהלים ללא דרג נבחר ומקצועי לטווח ארוך.