בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק מקיים דיון נוסף בהרכב מורחב של כל 11 שופטי בית המשפט, בסוגיה חוקתית ומשפטית רחבה שעניינה סמכויותיו של שר המשפטים בפיקוח על חקירות פליליות. הדיון מתקיים בעקבות בקשתה של היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, לבחון מחדש פסק דין קודם שניתן לפני כשנה, אשר הכיר בסמכותו של שר המשפטים, יריב לוין, למנות גורם חיצוני מטעמו שיפקח על הליכי חקירה פליליים במצבים חריגים, כפי שנעשה בפרשת הפרקליטה הצבאית הראשית לשעבר, יפעת תומר ירושלמי.
נשיא בית המשפט העליון, יצחק עמית, הבהיר בפתח הדיון כי הדיון הנוכחי אינו נוגע לנסיבות הקונקרטיות של חקירת הפצ"רית לשעבר, שכן זו כבר הסתיימה, אלא מתמקד בהכרעה עקרונית ורוחבית שתשליך על עתיד מערכת אכיפת החוק בישראל. השאלה המרכזית המונחת לפתחו של ההרכב היא איזון בין שני עקרונות יסוד: האיסור על התערבות פוליטית של נבחרי ציבור בחקירות פליליות, לבין הצורך בפתרון מוסדי במצבים שבהם הגורם האמון על כך במערכת המשפטית מצוי בניגוד עניינים. במהלך הדיון, העלו שופטי בית המשפט תהיות קשות בפני נציגי העותרים, ובכללם ארגון "משמר הדמוקרטיה", בנוגע להצעות החלופיות למנגנון הפיקוח.
השופטים דנו, בין היתר, בשאלה האם ניתן להעדיף מנגנון המבוסס על מינויים פנימיים תחת נגיעה אישית, על פני הסמכות שניתנה לשר המשפטים לפי לשון החוק. השופט אלכס שטיין הדגיש כי תפקיד בית המשפט הוא לפרש את כוונת המחוקק כפי שנוסחה בחקיקה, בעוד המשנה לנשיא בית המשפט העליון, נעם סולברג, תהה על המקור החקיקתי לפרשנות המוצעת על ידי העותרים. סוגיה זו מעסיקה את המערכת המשפטית בצל החשש מפגיעה בעצמאות גופי החקירה והתביעה, אל מול הצורך בפיקוח חיצוני אפקטיבי במקרים שבהם היועמ"שית אינה יכולה למלא את תפקידה עקב חשש לניגוד עניינים.