בית המשפט העליון פרסם החלטה משמעותית בעקבות עתירות שהוגשו נגד החלטת ועדת הבחירות המרכזית בנוגע לאופן ניהול יום הבחירות. השופטים הוציאו צו על תנאי המורה לוועדה לנמק את עמדתה בנושא השימוש בכלים טכנולוגיים למעקב אחר מצביעים בקלפיות. הרקע להחלטה נעוץ בגלגולו של דיון משפטי מורכב, אשר החל בהחלטה קודמת של יו"ר הוועדה, השופט נעם סולברג, שהגבילה את השימוש באפליקציית "אלקטור". לאחר ביקורת מצד גורמים פוליטיים ודיון בבג"ץ, הוחזר הנושא להכרעת מליאת ועדת הבחירות המרכזית, אשר בחרה להפוך את החלטתו של השופט סולברג ולאשר למפלגות להמשיך ולעקוב אחר נתוני ההצבעה של האזרחים בזמן אמת.
במסגרת הדיונים בערכאות המשפטיות, עלו טענות מצד מפלגת הליכוד כי שינוי הנוהג בסמוך למועד הבחירות מסב נזק משמעותי ליכולתה של המפלגה לפעול בשטח. מנגד, עלו שאלות בקרב השופטים בנוגע לאופי ההשפעה של טכנולוגיות אלו על המערכת הפוליטית כולה, והאם מדובר בפרקטיקה המעניקה יתרון לא הוגן למפלגות בעלות מאגרי מידע וכלים טכנולוגיים מפותחים. כעת, נדרשת ועדת הבחירות להגיש את תשובתה הרשמית לצו שהוצא, כאשר דיון המשך נקבע למועד קרוב. ההתפתחות הנוכחית ממחישה את המתח שבין חופש הפעולה של מפלגות לבין הצורך בהגנה על הליך בחירות תקין והגנה על פרטיות הבוחרים.
הפרקטיקה של מעקב אחרי נתוני הצבעה זכתה לאורך השנים להתייחסות משפטית מצד גורמים שונים, כולל הגנה מצד הפרקליטות על נהלים קודמים. השאלות המשפטיות שעלו בדיון נוגעות לא רק לשוויון בין המפלגות אלא גם למשמעות הרוחבית של שימוש בטכנולוגיית ניטור במהלך יום הבחירות עצמו. ככל שהדיונים יתקדמו, יהיה על בית המשפט להכריע האם המתווה שאישרה ועדת הבחירות עומד במבחן החוק והאם הוא פוגע בטוהר ההליך הדמוקרטי. הצו על תנאי מהווה שלב ביניים בלבד, כאשר הכרעת בג"ץ הסופית עשויה להשפיע באופן ישיר על דרכי הפעולה של המפלגות ביום הבחירות הקרוב, ועל הדרכים שבהן הן מנהלות את הקשר עם הבוחרים בקלפיות ברחבי הארץ.