בבית המשפט העליון התקיים דיון בעתירת מפלגת "הדמוקרטים" נגד החלטת שירות הביטחון הכללי שלא להעניק אבטחה ליו"ר המפלגה, אלוף (במיל') יאיר גולן. הדיון נערך לאחר שהעתירה הוגשה כנגד ראש השב"כ דוד זיני, ועדת השרים לענייני שב"כ וממשלת ישראל, וזאת על רקע טענות המפלגה כי רמת האיום על גולן הוגדרה על ידי המשטרה כגבוהה (דרגה 4 מתוך 6). לטענת העותרים, הוצגו לבית המשפט דוגמאות מתוך מאות איומים קשים אשר התקבלו כנגד גולן בתקופה האחרונה. במהלך הדיון, שכלל התייעצות במעמד צד אחד עם נציגי שירות הביטחון הכללי, הבהיר נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, את עמדתו העקרונית של הרכב השופטים.
השופט עמית ציין כי קיימת התייחסות רצינית לסוגיה שהועלתה, אך הדגיש כי בתי המשפט נוהגים שלא להתערב בשיקולים מקצועיים של גופי הביטחון, אשר תורתם מופקדת על תחום זה. בהתאם לכך, הציע הנשיא עמית לנציגי מפלגת "הדמוקרטים" למשוך את העתירה. מנגד, נציג המפלגה הלין על כך שהמענה הנוכחי אינו מאפשר לקיים קמפיין בחירות תקין. נציג הפרקליטות הבהיר במהלך הדיון כי קיים איש קשר ייעודי מטעם שב"כ, אשר אמור להעביר למפלגה מתווה אבטחתי מוסדר, וכי לאחר בחינת מתווה זה תוכל המפלגה להחליט על צעדיה המשפטיים הבאים, לרבות האפשרות למשוך את העתירה.
עוד עלה בדיון כי השב"כ צפוי לסייע למשטרה באירועים מסוימים בהתאם למידע שיועבר, וכי השירות מבצע פעילות שוטפת בנושאי ביטחון אישי. יצוין כי קודם לדיון זה, הורה בג"ץ לגורמים המשיבים – ראש השב"כ, ועדת השרים והממשלה – לבחון מחדש את הצורך באבטחה בהתאם להערכת האיום העדכנית. סוגיית האבטחה התגלגלה בין הוועדה הפוליטית המייעצת, שנמנעה ממתן המלצה, לבין ועדת השרים לענייני שב"כ שהעבירה את הסמכות לידי ראש השב"כ. המשמעות המעשית של הדברים עבור המערכת הפוליטית והמשפטית בישראל טמונה באיזון העדין שבין הצורך להבטיח את שלומם של נבחרי ציבור לבין עצמאות שיקול הדעת של גופי הביטחון. החלטות מסוג זה נותרות לרוב לשיקול דעתם המקצועי של אנשי הביטחון, כאשר בית המשפט בוחר שלא להחליף את שיקול דעתם המקצועי בשיקול דעתו השיפוטי.