בית המשפט העליון פרסם פסיקה דרמטית המבטלת את החלטת הממשלה להורות על סגירת תחנת הרדיו הצבאית, גלי צה"ל. בפסק דין שניתן פה אחד, הדגישו שופטי ההרכב כי אמנם אין מניעה עקרונית לסגור את התחנה אילו היה הדבר נעשה כדין ועל בסיס שיקולים ענייניים, אך במקרה הנוכחי הוכח כי ההחלטה התקבלה על בסיס שיקולים זרים הקשורים לתכני השידורים בתחנה. במוקד הפסיקה ניצבה קביעת השופט כשר, שהבהיר כי לא ניתן להשלים עם מצב שבו בעל סמכות שלטונית בוחר לסגור גוף שידור רק משום שהתכנים המשודרים בו אינם לרוחו.
השופט הדגיש כי שלטון דמוקרטי נשען על ההכרה כי אין להשתמש בכוח משרדי כדי להשתיק דעות או ביקורת שאינן נושאות חן בעיני הדרג הפוליטי. ההחלטה הממשלתית לסגירה התבססה, בין היתר, על טענות בדבר פגיעה בעקרונות צה"ל, מעורבות חיילים באקטואליה וטענה ליתרון בלתי הוגן בשוק התקשורת בשל הסבסוד הציבורי. עם זאת, העתירות שהוגשו על ידי ארגון העיתונאים והעיתונאיות בישראל והתנועה לאיכות השלטון הצביעו על כשלים מנהליים חמורים. בין הטענות שהועלו נגד ההחלטה נמנו היעדר שיתוף גורמי מקצוע, לוחות זמנים דחוקים וסטייה מהמלצות של ועדות מקצועיות קודמות, לרבות ועדה שבראשה עמד מנכ"ל משרד הביטחון דאז, אייל זמיר, אשר המליצה בעבר על המשך קיומה של התחנה במתכונתה הקיימת.
העותרים טענו עוד כי לא חל שינוי נסיבות מהותי המצדיק סטייה מהמלצות מקצועיות אלו, וכי סגירת כלי תקשורת מרכזי מהווה פגיעה אנושה בשוק התקשורת ובחופש העיתונות, באופן המייצר אפקט מצנן כלפי ביקורת עיתונאית. בפסק הדין הובהר כי הגם שהשלטון רשאי לבחון מבנית את גופי התקשורת, עליו לעשות זאת בהליכים מנהליים תקינים, תוך עמידה בעקרונות המשפט המנהלי ושמירה על עצמאות המיקרופון. הפסיקה מהווה תזכורת למגבלות הכוח השלטוני בכל הנוגע להשפעה על גופי תקשורת משיקולים שאינם טהורים מבחינה מקצועית או מבנית. בשלב זה, ההחלטה הממשלתית בטלה, וגלי צה"ל ממשיכה בפעילותה כסדרה.