בית המשפט העליון הכריע בעתירה שעסקה בהחלטת הממשלה לסגור את תחנת השידור הצבאית 'גלי צה"ל'. הרכב של שלושה שופטים קבע בפסק דינו כי ההחלטה על סגירת התחנה מבוטלת, זאת לאחר שנמצאו פגמים מהותיים בהליך קבלת ההחלטות שהוביל ליוזמה. על פי המפורסם, הליך זה סבל מחסור בעבודת מטה סדורה ומקצועית, ובחינה לקויה של חלופות או גבולות הסמכות השלטונית. בג"ץ הבהיר בפסיקתו כי המהלך נשען על בסיס רעוע, כאשר בבסיסו עמדו שיקולים שאינם עולים בקנה אחד עם דרישות המינהל התקין. הפסיקה הטילה אור ביקורתי על תפקודם של הדרגים הרלוונטיים במשרד הביטחון, ובראשם השר ישראל כ"ץ.
בביקורת שפורסמה ב-ynet בעקבות הפסיקה, צוין כי המהלך משקף חוסר בתכנון אסטרטגי ובקריאת מפה נכונה של המציאות. מוקד מרכזי בביקורת המשפטית והציבורית נגע לתפקידו של הייעוץ המשפטי. על פי הפרסום, היועצת המשפטית של משרד הביטחון בחרה להעניק גיבוי לשר, וזאת בניגוד לעמדת היועץ המשפטי לממשלה. התנהלות זו הוגדרה כמתן "גיבוי משפטי רעוע", אשר לא עמד במבחן הביקורת השיפוטית. מקרה זה מעלה לדיון ציבורי את סוגיית תפקידם של יועצים משפטיים במערכת הממשלתית, והאם עליהם להציב גבולות ברורים לסמכות השלטונית במקום לפעול לריצוי הדרג המדיני.
ברמה המעשית, הפסיקה מונעת את סגירתה של התחנה שנתפסת כגשר מרכזי ביחסי צבא-חברה וסמל לחופש הביטוי בישראל. במהלך הדיון המשפטי עלתה חשיבותה של גלי צה"ל כביתם של החיילים בסדיר ובמילואים וכפס קול המשפיע על דעת הקהל המקומית. נוכח התוצאה בבית המשפט, עולה קריאה בקרב גורמים שונים לפעול לקידום חקיקה מסודרת שתעגן את מעמדה של גלי צה"ל בחוק, ובכך להבטיח את עתידה של התחנה לדורות הבאים, במקום להישען על החלטות ממשלתיות זמניות ונתונות לשינויים פוליטיים תכופים. פסק הדין מהווה תמרור אזהרה לדרג המדיני בכל הנוגע לחשיבות הקפדה על הליכים מנהליים ומינהל תקין בבואם לשנות גופים בעלי השפעה ציבורית כה רחבה.