בפסיקה דרמטית שפורסמה ב-8 בספטמבר 2026, קבע הרכב שופטי בית המשפט העליון בראשות הנשיא יצחק עמית, ובהסכמת השופטים אלכס שטיין ורות רונן, כי יש לבטל את החלטות הממשלה בדבר מינויים של ד"ר יפעת בן חי-שגב ליושבת ראש מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, ושל עו"ד כינרת בראשי וד"ר חיים שיין כחברי המועצה. ההחלטה התקבלה פה אחד והיא מהווה מכה משמעותית לאופן שבו התקבלו ההחלטות בממשלה בנושא זה. בפסק הדין צוין כי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הפר את הסדר ניגוד העניינים שבו הוא מחויב.
עילת הפסילה המרכזית בעניינה של ד"ר בן חי-שגב נבעה מכך שהיא שימשה כעדה במשפטו הפלילי של נתניהו. הנשיא עמית הדגיש בפסק הדין כי איסור ניגוד העניינים נותר בתוקף גם לאחר סיום מתן העדות, וזאת כדי למנוע יצירת מראית עין של מתן הטבה לעדה על ידי ראש הממשלה. עוד נקבע כי הניסיון של הממשלה לתקן את הפגם באמצעות הצבעה חוזרת שנעשתה בהיעדרו של נתניהו, לא היה בו כדי לרפא את הפגם המשפטי העמוק שנפל בהליך המינוי המקורי. לצד סוגיית ניגוד העניינים, בית המשפט נדרש גם לנסיבות מינויים של עו"ד כינרת בראשי וד"ר חיים שיין.
על פי קביעת השופטים, הממשלה כשלה בכך שלא הציגה בפני הוועדה המקצועית לבחינת מינויים מידע מהותי אודות התבטאויות פומביות חריפות שפרסמו השניים כנגד גופי התקשורת עליהם היו אמורים לפקח מתוקף תפקידם החדש. השופטים הגדירו את התנהלות הממשלה כלקיה בחוסר תשתית עובדתית מספקת, וקבעו כי לא ניתן להותיר את המינויים על כנם. לאור מכלול הפגמים שעלו, הורה בית המשפט העליון לממשלה להחזיר את בחינת עניינם של כלל חברי המועצה לדיון חוזר בוועדה המוסמכת, אשר תצטרך לבחון מחדש את ההתאמה והתקינות של המינויים בהתאם להנחיות הדין והפסיקה.
המשמעות המעשית של פסק הדין עבור הרשות השנייה היא היעדר הנהגה מכהנת בתקופה קרובה, עד להשלמת הליכי בחינה תקינים ומשפטיים כפי שהורה בית המשפט. מדובר בתקדים המדגיש את חשיבות הליך המינויים המוקפד, גם כאשר מדובר בתפקידים רגישים הכפופים לבקרה ממשלתית, וכן את מחויבותו של ראש הממשלה להימנע ממעורבות במינויים שנוגעים לאנשים שעמם הוא מצוי בקשרים רלוונטיים להליכים משפטיים.