בית המשפט העליון הכריע לאחרונה בעתירה שהגישה מפלגת "הדמוקרטים" נגד התמודדותה של מפלגת "עוצמה יהודית" בראשות השר איתמר בן גביר, וכן נגד מועמדותם האישית של השר בן גביר וחברת הכנסת טלי גוטליב לכנסת ה-26. הרכב השופטים בבג"ץ בחר לדחות את העתירה במלואה, ואישר בכך את המשך השתתפות המפלגה ומועמדיה במערכת הבחירות הקרובה. בהחלטתם, הדגישו השופטים כי הדיון בבקשות פסילה מסוג זה מחייב עמידה קפדנית בסדרי הדין ובלוחות הזמנים, המהווים חלק אינטגרלי מהליך אישור רשימות מועמדים.
על פי פסק הדין, כפי שפורסם, העותרים לא השכילו להרים את הנטל הנדרש להוכחת עילת פסילה, וזאת על אף הטיעונים שהועלו כנגד השר בן גביר וחברת הכנסת גוטליב. אחד הנימוקים המרכזיים לדחייה נגע לעצם התנהלותם הדיונית של העותרים. השופטים הבהירו כי העתירה הוגשה תוך חריגה מ"דרך המלך" שנקבעה בחוק הבחירות, הקובע מנגנונים ברורים ומדורגים לערעור על החלטות ועדת הבחירות. בתוך כך, צוין כי העותרים לא פנו כלל ליועצת המשפטית לממשלה לפני הפנייה לערכאות, למרות הסמכויות המוקנות לה בחוק בהקשר זה.
בית המשפט ציין כי העובדה שהעותרים עקפו את המסלול החוקי הקיים, מחייבת אותם בנטל הוכחה גבוה במיוחד, נטל שלא עמדו בו במקרה דנן. יתרה מכך, בפסק הדין הודגשה החשיבות של לוחות זמנים צפופים בהליכי אישור מועמדים, שנועדו להבטיח את קיומן התקין של הבחירות במועדן. עיתוי הגשת העתירה והתנהלות העותרים לאורך ההליך הוגדרו על ידי השופטים כבעייתיים, תוך התייחסות מפורשת לסוגיית השיהוי שבהגשת הבקשה. כתוצאה מכך, לא מצא בית המשפט מקום להתערב בהחלטה המאפשרת למפלגת "עוצמה יהודית" ומועמדיה לעמוד לבחירת הציבור.
החלטה זו מבהירה פעם נוספת את גבולות ההתערבות של הרשות השופטת בניהול הליכי הבחירות, ומשקפת את מדיניותו העקבית של בג"ץ לדרוש מיצוי מלא של ההליכים המנהליים לפני פנייה לערכאה העליונה, במיוחד כאשר מדובר בבקשות בעלות השלכות פוליטיות וציבוריות מרחיקות לכת. עבור הגופים הפוליטיים והציבור הרחב, מדובר בתזכורת לכך שהליך הפסילה אינו משמש ככלי פוליטי גרידא, אלא הליך משפטי קפדני הכפוף למגבלות חוקיות נוקשות, ובכלל זה חובת הפעולה בתוך מסגרות הזמן והנהלים הקבועים בדין.