בית המשפט העליון הכריע בעתירה שהגישו מפלגת רע"מ וחבר הכנסת מנסור עבאס נגד השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, ורשויות אכיפת החוק. העותרים טענו כי השר עושה שימוש בסמכויותיו לאכיפת דיני התכנון והבנייה ביישובים ערביים ככלי פוליטי לקידום קמפיין הבחירות שלו. בבסיס העתירה עמדה הטענה כי בשבועות האחרונים חלה התעצמות של פעולות הריסת בתים, ללא הצדקה עניינית, תוך שילוב בין אכיפת המשטרה לבין פעולות רשות מקרקעי ישראל. לטענת העותרים, מדובר בשימוש אסור בנכסי ציבור לצרכי תעמולה, המביא לאכיפה בלתי שוויונית ופוגע בזכותם של אזרחים ערבים לממש את זכות ההצבעה שלהם, במיוחד לאור החשש כי בתי מגורים יהרסו ביום הבחירות עצמו.
מנגד, המשיבים לעתירה ביקשו לדחותה על הסף ולגופה. המדינה ציינה כי העתירה כללית וחסרת בסיס עובדתי ממשי. בהתייחס לחשש שהועלה, הבהירו נציגי המדינה כי ביום הבחירות, בהיותו יום שבתון, לא יבוצעו כל פעולות אכיפה או הריסה על ידי רשות מקרקעי ישראל או הרשות הארצית לאכיפה. כמו כן, נדחתה הטענה בדבר שינוי במדיניות האכיפה עקב תקופת הבחירות, ונטען כי המדיניות נותרה עקבית וסדורה. השופטת דחתה את העתירה וקבעה כי היא לוקה בחסר מבחינה ראייתית, שכן לא הוצגה תשתית מספקת להוכחת קיומה של תופעה פסולה או מניעים פוליטיים כמתואר.
בנוסף, ציינה השופטת כי העתירה הוגשה בשיהוי ללא מיצוי הליכים מקדים. מעבר לכך, הבהירה השופטת כי בית המשפט אינו נוטה להתערב בשיקול דעתן המקצועי של רשויות האכיפה בקביעת מדיניותן. בפסק הדין צוין כי אם בידי העותרים טענות נגד פעולות קונקרטיות שבוצעו שלא כדין, פתוחה בפניהם הדרך לפנות לערוצים המשפטיים המתאימים לבירורן. מדובר בהחלטה המדגישה את גבולות הביקורת השיפוטית על מדיניות אכיפה של הרשות המבצעת בתקופת בחירות, ואת הדרישה להצגת הוכחות קונקרטיות בעת העלאת טענות לשימוש לרעה בכוח שלטוני.