בית המשפט העליון הכריע בשבתו כבג"ץ בפרשת מותו של יובל קסטלמן ז"ל, שנדרס ונהרג בפיגוע בצומת מעלה אדומים בנובמבר 2023. השופטים דחו את עתירת בני משפחתו של המנוח, אשר דרשו לפתוח בחקירה פלילית נגד גורמי משטרה שהיו מעורבים בניהול האירוע הראשוני ובקבלת ההחלטה לשחרר את גופתו לקבורה ללא נתיחה. העתירה הוגשה לאחר שהמחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש), בהנחיית פרקליט המדינה ועל דעת היועצת המשפטית לממשלה, החליטה לסגור את התיק בנימוק כי לא נמצאה תשתית ראייתית המצדיקה העמדה לדין פלילי של הגורמים המעורבים בפרשה.
על פי דיווחי מעריב, בג"ץ קבע כי אף שניתן לזהות ליקויים רבים באופן שבו נוהלה החקירה הראשונית על ידי רפ"ק משטרה וגורמים נוספים, אין בסיס משפטי להתערבות שיפוטית בהחלטה המקצועית שלא לראות בכך עבירה פלילית של שיבוש מהלכי משפט. בהחלטתם ציינו השופטים כי ההחלטות שהתקבלו בזמן אמת, לרבות שחרור הגופה לקבורה, היו מקוממות ומצערות, אך הן אינן עולות כדי עבירה פלילית כפי שטענו העותרים. הפרשה החלה לאחר שקסטלמן, שפעל בגבורה לנטרול מחבלים, נורה בשוגג למרות שהסיר את נשקו והרים ידיים.
בתחילה, טענה המשטרה כי אין מקום לחקירה, אולם לאחר פרסום תיעוד האירוע שונה הכיוון והוקמה חקירה פלילית, לצד חקירת מצ"ח נוכח מעורבות חייל מילואים. משפחתו של קסטלמן הביעה אכזבה עמוקה מהכרעת הדין, וציינה כי היא רואה בחומרה את העובדה שלא ננקטו צעדים משמעתיים או פליליים נגד מי שפעלו כשורה. עם זאת, המשפחה ציינה לחיוב כי בעקבות הפרשה הוקמה ועדת בדיקה משטרתית שהובילה לשינוי נהלים מבצעיים, מתוך תקווה שמקרים דומים יימנעו בעתיד. המשמעות המעשית של פסק הדין נוגעת למתח שבין ביקורת שיפוטית על התנהלות גופי האכיפה לבין גבולות ההתערבות בשיקול הדעת של היועצת המשפטית לממשלה בתיקים פליליים.
בעוד שבג"ץ הכיר בפגמים המערכתיים ובליקויים המקצועיים, הוא הותיר את ההכרעה בדבר העמדה לדין בידי הרשויות המוסמכות, תוך שהוא מאשר כי החלטות אלו מצויות במתחם הסבירות המשפטי. עבור משפחות נפגעים, פסק הדין מדגיש את הקושי להשיג סעדים פליליים גם במקרים שבהם נמצאה רשלנות תפקודית מובהקת על ידי הגופים החוקרים.