שופטת בית המשפט העליון, דפנה ברק-ארז, הוציאה ביום שישי צו ארעי המורה על עיכוב ביצוע להעברת הטיפול בתיק החקירה של הפרקליטה הצבאית הראשית לשעבר, יפעת תומר-ירושלמי, לידי פרקליטות המדינה. הצו, אשר ניתן "למען הזהירות בלבד ומבלי לנקוט כל עמדה", יישאר בתוקפו עד להחלטה אחרת או עד להכרעה בבקשה לדיון נוסף שהוגשה לבית המשפט. מהלך זה מגיע בהמשך לעתירה שנדונה בבג"ץ לפני כשבועיים, במסגרתה ביקשו העותרים להורות על שינויים בניהול חקירת הדלפת החומרים מהפרקליטות הצבאית בפרשת שדה תימן.
באותו הליך, קבע הרכב השופטים בראשות הנשיא יצחק עמית, ובהשתתפות השופטים דוד מינץ וחאלד כבוב, כי אין עילה להתערבות שיפוטית בשיקול דעתן של רשויות האכיפה ובחוות דעתה של יועמ"שית משרד המשפטים. לפי חוות הדעת שקיבל בית המשפט, פרקליט המדינה עמית איסמן אינו מנוע מלעסוק בליווי החקירה, שכן לא היה מעורב באירועים הנדונים. כמו כן, השופטים הדגישו בפסק דינם כי בית המשפט אינו משמש כגוף חוקר ואינו מחליף את שיקול הדעת המקצועי של רשויות האכיפה. עוד נקבע כי התניית החקירה במינוי מפקח חיצוני, כפי שביקש שר המשפטים יריב לוין, עלולה להעניק לדרג הפוליטי כוח השפעה פסול על ניהול חקירות פליליות.
הרקע להשתלשלות אירועים זו נעוץ בפרשת שדה תימן, שהחלה ביולי 2024 סביב חקירת אירוע התעללות בעציר, והסתבכה באוקטובר 2025 עת נפתחה חקירה פלילית לבדיקת מעורבות גורמים בפרקליטות הצבאית בהדלפת סרטונים וטיוח הליכים. בעקבות הממצאים וההתפתחויות, הורה שר הביטחון ישראל כ"ץ על הדחתה של הפצ"רית לשעבר, תומר-ירושלמי, בטענה למעשים חמורים ופגיעה באמון. החלטה זו מצטרפת למורכבות המשפטית שנוצרה במרץ האחרון, אז בוטל כתב האישום נגד חמישה חיילי מילואים מחמת קשיים ראייתיים וטענות להגנה מן הצדק, שנגזרו בין היתר מהדלפת חומרים רגישים שפגעה בהליך ההוגן.
המשמעות המעשית של הצו הארעי עבור הגורמים המעורבים היא הקפאת הסטטוס-קוו בניהול התיק, מה שמונע בשלב זה את העברת הטיפול לפרקליטות המדינה ומותיר את התיק במצב המתנה עד להכרעה סופית של בית המשפט העליון בנוגע לאפשרות של קיום דיון נוסף בפרשה.