בית המשפט העליון פרסם החלטה משמעותית הנוגעת למחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש), כאשר נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, והשופטת דפנה ברק-ארז, הורו על מתן צו ביניים המעכב את יישום חלק מסעיפי חוק מח"ש החדש. ההחלטה התקבלה לאחר בחינה של מכלול הטיעונים שהוגשו בפני הרכב השופטים, במסגרת הליך שנפתח נגד החקיקה. המשנה לנשיא העליון, השופט נעם סולברג, הביע עמדה שונה מזו של עמיתיו ונותר בדעת מיעוט. בפסק הדין ציינו השופטים בדעת הרוב כי במסגרת הכרעתם שקלו את עמדתם של העותרים ושל הייעוץ המשפטי לממשלה, אשר הביעו תמיכה במתן הצו בשל השפעותיו המיידיות של החוק על עבודת המחלקה לחקירות שוטרים, וכן על רקע התקופה הרגישה של ימי בחירות.
מנגד, בחנו השופטים את עמדת הכנסת ושר המשפטים, אשר התנגדו נחרצות למתן הצו, תוך מתן דגש על העקרון בדבר מעמדה וחשיבותה של חקיקה ראשית מצד הכנסת. הצו שהוצא מעכב באופן זמני את יישומם של אותם סעיפים שנויים במחלוקת בחוק. הקפאת החקיקה מגיעה בתקופה שבה פעילותה השוטפת של מח"ש עומדת במוקד הדיון המשפטי והציבורי, כאשר השימוש בצו ביניים נועד למנוע שינויים בלתי הפיכים במבנה או בסמכויות המחלקה עד להכרעה סופית בעתירות לגופן. החלטה זו מדגישה את המתח הקבוע בין הרשות המבצעת והמחוקקת לבין הרשות השופטת בבואן לפרש וליישם חוקים המשפיעים על גופי האכיפה בישראל.
המשמעות המיידית של ההחלטה עבור גורמי אכיפת החוק ועורכי דין העוסקים בתחום הפלילי והמנהלי היא עצירה של הליכי השינוי המתוכננים בחוק, לפחות עד לקבלת החלטה נוספת מצד בית המשפט העליון בתיק זה. בשלב זה, ההתנהלות המקצועית והמשפטית תמשיך להתקיים תחת המצב המשפטי שהיה נהוג טרם תיקון החוק המוקפא. הליכים משפטיים מסוג זה מצריכים מעקב שוטף, שכן להחלטות בתי המשפט בהקשרים של מח"ש השלכות ישירות על אופן ניהול חקירות ותיקים פליליים נגד אנשי משטרה.