בית המשפט העליון פרסם ביום 24 באוגוסט 2026 צו ביניים משמעותי, המורה על עצירת העברתם של כספים קואליציוניים בהיקף מצטבר של כ-409 מיליון שקלים. על פי הדיווח ב-TheMarker, הצו מונע את העברתם של כ-286 מיליון שקל למשרד החינוך, לצד סכום נוסף של כ-123 מיליון שקל המיועד למשרד ההתיישבות. ההחלטה התקבלה בעקבות עתירה שהוגשה לערכאה השיפוטית על ידי עמותת חדו"ש וחברת הכנסת נעמה לזימי ממפלגת הדמוקרטים. העותרים יצאו נגד העברת הכספים, שבוצעה במסגרת ועדת הכספים, בטענה למחטף פוליטי שנעשה בתוך תקופת פגרת הבחירות.
הדיון המשפטי מתקיים על רקע ניסיונות הממשלה להעביר תקציבים אלו סמוך למועד הבחירות, כאשר על פי הדיווח, העתירה ממוקדת בביקורת על חוקיות העברת הכספים תחת נסיבות אלו. הצו שניתן מחייב את עצירת התשלומים באופן מיידי ועד אשר יתקבל פסק דין סופי או הכרעה אחרת בעתירה המדוברת. המהלך המשפטי של בג"ץ מהווה נקודת ציון בשיח הציבורי והמשפטי בנוגע לשימוש בכספים קואליציוניים בתקופת בחירות, שכן מדובר בהחלטה שמונעת בפועל העברת תקציבים משמעותיים למטרות שונות. גורמים משפטיים וציבוריים עוקבים בעניין רב אחר התפתחות הדיון בתיק זה, שכן הוא נוגע לסוגיות יסוד של מינהל תקין וסמכויות הממשלה והכנסת בעיתוי רגיש של מערכת בחירות.
העותרים טוענים כי העברת התקציבים מהווה מהלך שאינו עולה בקנה אחד עם הנורמות הנדרשות בתקופת בחירות, בעוד שהצו שהוצא נועד להבטיח כי לא יבוצעו פעולות בלתי הפיכות בתקציב המדינה עד לבירור טענותיהם בבית המשפט. החלטת שופטי בית המשפט העליון משקפת את המדיניות המשפטית הבוחנת העברות תקציביות שנויות במחלוקת, במיוחד כאשר הן נעשות בהליך שנתפס כבלתי שגרתי או ככזה שעלול להעניק יתרון פוליטי לא צודק ערב היציאה לקלפיות. העתירה צפויה להמשיך ולהתברר בפני הערכאות, כאשר כלל הצדדים ממתינים להכרעת בית המשפט לגופו של עניין, שתקבע האם התנהלות הממשלה בעניין זה חרגה ממסגרת הסמכויות המותרת בתקופת הפגרה.