בית המשפט העליון הורה ביום רביעי לשר הפנים הנכנס, גדעון סער, לקבל החלטה בתוך פרק זמן של 30 ימים בשאלה האם לשלול הנחות בארנונה מתושבים המוגדרים כעריקים משירות בצה"ל. החלטה זו מצטרפת לדרישה נוספת שהופנתה כלפי שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', ושרת התחבורה, מירי רגב, אשר נדרשים להכריע בתוך 21 ימים בסוגיית ביטול ההנחות בתחבורה הציבורית לאותן אוכלוסיות. על פי הדיווח בחדשות 13, עד למועד מתן ההחלטות על ידי השרים, ההנחות הקיימות יוסיפו לעמוד בתוקפן. הרקע להוראת בית המשפט טמון בנתונים שהציגה היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, המצביעים על כך שמספר המשתמטים משירות צבאי עלה על 110 אלף איש.
מנתוני צה"ל עולה כי רובם המכריע של החייבים בגיוס שהוכרזו כמשתמטים שייכים לציבור החרדי, כאשר מתוך עשרות אלפי זימונים שנשלחו בשנים 2024-2025, רק מספר קטן מהם התגייסו בפועל. היועמ"שית הבהירה לבג"ץ כי מאמצי האכיפה הנוכחיים רחוקים ממיצוי וקראה לנקיטת צעדים אופרטיביים. כחלק מההתמודדות עם התופעה, המדינה החלה להטמיע ממשק דיגיטלי המאפשר לרשויות המקומיות לזהות עריקים. מידע זה עשוי להוביל להטלת סנקציות עירוניות, דוגמת שלילת הנחות בארנונה, הגבלות על השתתפות בקייטנות וביטול הטבות נוספות.
מהדיווח עולה כי הממשק כבר הביא לחסימת בקשות לסבסוד מעונות יום ושלילת הטבות מס למוסדות תורניים מסוימים. עם זאת, התהליך נתקל בקשיים ביצועיים ופוליטיים. גורמים רשמיים ציינו כי חלק מהמהלכים נמצאים בקיפאון בשל העדר החלטות מצד הדרג המדיני, או בשל קשיים בתיאום בין זרועות הביטחון השונות. דווח כי מבצעי אכיפה מתוכננים בוטלו בשל חילוקי דעות בין המשטרה לצה"ל בנוגע לאחריות על הפעלת כוח אדם, וכי במקרים מסוימים עריקים שעוכבו אקראית שוחררו בשל חוסר זמינות של גורמי אכיפה. משרד החינוך אף ביקש דחייה ביישום סנקציות הנוגעות לסבסוד צהרונים, זאת בשל מורכבות יישומית אל מול הרשויות המקומיות.
נכון לעת זו, כל עוד לא התקבלה הכרעה פוליטית אחרת, ההטבות וההנחות הכלכליות נותרות על כנן, כאשר עיני הציבור נשואות לפרק הזמן שהוקצב לשרים לשם גיבוש עמדתם הסופית והצגתה בפני בית המשפט.