בית המשפט העליון פרסם החלטה דרמטית בנוגע לחוק שנועד להקפיא את אכיפת החוק כלפי עריקים חרדים, ובכך למנוע מעצרים וחקירות בעניינם. ההחלטה התקבלה פה אחד בהרכב מורחב של תשעה שופטים, בראשות המשנה לנשיא נֹעם סולברג. הרכב השופטים כלל את השופטים דפנה ברק-ארז, דוד מינץ, יעל וילנר, עופר גרוסקופף, אלכס שטיין, גילה כנפי-שטייניץ, יחיאל כשר ורות רונן. ההכרעה ניתנה במסגרת חמש עתירות שהוגשו נגד התיקון לחוק, בין היתר על ידי ראש האופוזיציה יאיר לפיד וחבר הכנסת אביגדור ליברמן.
בבסיס העתירות עמדה הטענה כי החוק מעניק חסינות פלילית למשתמטים משירות צבאי, ובכך פוגע פגיעה אנושה בעיקרון השוויון בנטל ובשלטון החוק, בעיקר בתקופת מלחמה שבה נטל השירות הביטחוני נופל על כתפי משרתי הסדיר והמילואים. המשנה לנשיא סולברג, שכתב את חוות הדעת העיקרית בהסכמת יתר השופטים, קבע כי התיקון לחוק סבל מפגם פרוצדורלי חמור בהליך חקיקתו. נקבע כי החוק חרג באופן מהותי מנושאה של הצעת החוק המקורית כפי שעברה בקריאה ראשונה, ובכך עבר על הוראות תקנון הכנסת. לפיכך, קבע ההרכב כי מדובר למעשה בחוק שלא עבר בקריאה ראשונה, מה שמחייב את ביטולו המיידי.
מעבר לפגם הפרוצדורלי, שמונה מתוך תשעה שופטים מצאו לנכון להכריע גם במישור החוקתי. בהובלת דעת הרוב, נקבע כי החוק אינו חוקתי כשלעצמו, שכן הוא פוגע פגיעה קשה בזכות לשוויון באופן שאינו עומד במבחני פסקת ההגבלה. השופט דוד מינץ נותר בדעת מיעוט בכל הנוגע לקביעה החוקתית לגופה, אך הסכים עם ביטול החוק בשל הפגם בהליך החקיקה. מדובר בשיאו של הליך משפטי מורכב, אשר כלל קודם לכן הוצאת צו ארעי על ידי השופט עופר גרוסקופף להקפאת כניסת החוק לתוקף, בשל טענות כבדות משקל בדבר אכיפה סלקטיבית ופגיעה באוכלוסיות המשרתות.
החלטה זו משיבה למעשה את המצב המשפטי לקדמותו ומאפשרת את המשך הליכי האכיפה והמעצר כלפי עריקים כפי שהיו נהוגים טרם ניסיון התיקון. החלטת בג"ץ מהווה נקודת ציון משמעותית בדיון הציבורי והמשפטי הסוער בישראל בנוגע לגיוס בני ישיבות וליבת השירות הצבאי.