בפסיקה דרמטית שניתנה ביום חמישי האחרון, הפך בית המשפט העליון את החלטתו של ממלא מקום מנכ"ל ועדת הבחירות המרכזית, דין ליבנה, וקבע כי חברי ועדות קלפי ומשקיפים מטעמם של סיעות ורשימות לא יורשו להעביר בזמן אמת דיווחים דיגיטליים על מספר הבוחרים שהצביעו. פסק הדין, שניתן על ידי השופטים חאלד כבוב ורות רונן (כנגד דעת המיעוט של השופט דוד מינץ), נועד להציב חיץ ברור בין ניהול הליך הבחירות הממלכתי לבין צרכי הקמפיין הפוליטי. העתירה שהובילה להחלטה הוגשה על ידי עמותת משמר הדמוקרטיה הישראלית.
בדיון שהתקיים בבית המשפט, מתחו השופטים ביקורת חריפה על האפשרות לאפשר העברת נתונים שוטפת מהשטח. השופט כבוב התריע במהלך הדיון כי היתר מעין זה עלול להוביל לשינוי מהותי באופי יום הבחירות, כאשר במקום ארבעה דיווחים מוסדרים ביום על ידי ועדת הבחירות, עלולים להיווצר אלפי דיווחים בזמן אמת. לדבריו, מדובר בפריצה של הגבולות המקובלים. גם השופטת רונן תהתה לגבי הקשר שבין מפלגה לבין דיווח על תקלות בקלפי, וציינה כי על בעלי התפקידים לפנות לרשויות הממלכתיות כגון ועדת הבחירות או המשטרה במקרה של הפרעות להליך ההצבעה.
מנגד, עו"ד אבי מיליקובסקי, שייצג את המדינה וועדת הבחירות, טען כי העברת הנתונים משרתת שתי מטרות: פיקוח על תקינות ההליך והמרצת בוחרים. עם זאת, השופט מינץ, בדעת המיעוט, הודה כי התכלית של העברת המידע היא פוליטית בבסיסה, שכן מפלגות שואפות להשתמש בנתונים כדי לתמרץ הצבעה באזורי תמיכה מובהקים. נציגי העותרת בירכו על ההחלטה, וטענו כי מדובר בניצחון לעקרון טוהר הבחירות. לדבריהם, החלטה זו מבטיחה כי אנשי הקלפי ישמרו על תפקידם הממלכתי ולא יהפכו למנגנון תפעולי של מטות המפלגות. כעת, נדרשת ועדת הבחירות המרכזית לעדכן את הנחיותיה לכל בעלי התפקידים בשטח, כך שיהיו בהירות, אחידות וניתנות לאכיפה ביום הבחירות הקרוב.