בית המשפט העליון פרסם החלטה משמעותית הנוגעת למחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש), במסגרתה קבע כי שר המשפטים, יריב לוין, אינו רשאי לקדם הליכי מינויים או למנות מנהל חדש ליחידה עד להודעה חדשה. מדובר בצעד המהווה בלימה זמנית לתוכניותיו של השר, שפורסמו על ידי חדשות 13, למינוי דמויות מפתח בתפקידי אכיפה ובקרה בתקופה זו. הרקע להחלטה נעוץ בעתירות שהוגשו לבית המשפט על ידי התנועה לאיכות השלטון ולשכת עורכי הדין, המערערות על חוקיותם של תיקונים לחוק וסדרי המינויים הקשורים למח"ש.
היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, הציגה עמדה עקרונית בהליך, לפיה יש לעכב את יישום השינויים המבניים ואת מינויי בעלי התפקידים עד להכרעה סופית בעתירות. במסמכים שהוגשו לבית המשפט, ציינה היועמ"שית כי התיקונים לחוק מייצרים מצב חסר תקדים, בו גופי חקירה ותביעה פלילית עשויים להיות כפופים לדרג הפוליטי. לשיטתה, מצב זה מעורר סיכון מוחשי לזכויות אדם וללגיטימציה של הפעלת כוח כופה על ידי המדינה, שכן התערבות פוליטית בהליכים פליליים עלולה לשמש כמנוף לחץ על גורמי האכיפה.
במסגרת ההליכים, נחשף כי המועד האחרון להגשת מועמדויות לתפקיד מנהל מח"ש הוארך עד ל-16 באוגוסט, עובדה המציבה את תהליך הבחירה בתוך תקופת בחירות מתוכננת. המועד הסופי למינוי, כפי שעלה מהדיווחים, צפוי היה להתרחש כחודשיים לפני הבחירות הכלליות. בלב המחלוקת ניצבת שאלת עצמאותה של מח"ש תחת החוק החדש, שמסדיר את תפקיד הממונה על המחלקה ואת סמכויותיו העתידיות, שייכנסו לתוקף בשנת 2027. על פי טענות העותרים והיועצת המשפטית, החוק משנה את הליכי הבחירה ומקנה כוח רב יותר לשר המשפטים בראשות הוועדה הבוחרת, דבר שעלול להוביל לפוליטיזציה של הגוף החוקר.
השפעת ההחלטה הנוכחית של בג"ץ היא הקפאת המצב הקיים ומניעת ביצוע מחטפים מנהליים בכל הנוגע למערך החקירות נגד שוטרים, כל עוד הנושא תלוי ועומד בערכאות השיפוטיות. המערכת המשפטית נדרשת כעת להכריע בשאלת האיזון בין סמכותו של הדרג הנבחר למנות בכירים, לבין הצורך בשמירה על עצמאות מערכות אכיפת החוק מפני התערבות פוליטית ישירה.