בג"ץ קבע: איסור על מפלגות לדווח על בוחרים שהצביעו בקלפיות

בפסיקה תקדימית שפורסמה לאחרונה, קיבלו שופטי בית המשפט העליון, יעל וילנר, אלכס שטיין וחאלד כבוב, את העתירות שהוגשו נגד החלטת ועדת הבחירות המרכזית. החלטת הוועדה אפשרה בעבר לנציגי המפלגות בקלפיות להעביר דיווחים שוטפים על אזרחים שמימשו את זכותם להצביע או כאלו שלא הגיעו להצביע. בפסק הדין נקבע פה אחד כי מדובר בפרקטיקה בלתי חוקית, האסורה תחת המסגרת הנורמטיבית הקיימת. בחוות הדעת העיקרית, הבהירה השופטת וילנר כי פעילות זו נעדרת כל בסיס של הסמכה חוקית הנדרשת מכוח עקרון חוקיות המנהל.

מעבר לכך, ציינו השופטים כי מדובר בפגיעה בזכות החוקתית לפרטיות, תוך הפרה של האיסורים הקבועים בחוק הגנת הפרטיות, בדגש על סעיף 2(9) לחוק. השופטים קבעו באופן חד-משמעי כי לוועדת הבחירות המרכזית אין את הסמכות לאשר לנציגי המפלגות לפעול בדרך זו ללא עיגון בחוק ברור ומפורש. במהלך הדיונים המשפטיים, עלתה סוגיה זו מול נציגי הליכוד, עו"ד אילן בומבך, שטען כי המהלך פוגע ביכולת המפלגות להניע בוחרים לקלפי. מנגד, שאלות השופטים, בהם השופט כבוב, תהו על השימוש במאגרי מידע ובפנקסי בוחרים ככלי למעקב פוליטי.

התנועה לאיכות השלטון, אשר עתרה נגד הנוהג, בירכה על הפסיקה וטענה כי אסור להפוך את המידע הנאסף בקלפי לכלי ללחץ על אזרחים. שר המשפטים יריב לוין מתח ביקורת חריפה על החלטת השופטים. לטענתו, מדובר בהתערבות פוליטית המנסה להשפיע על מערכת הבחירות ולשנות את כללי המשחק באופן חד-צדדי. לדבריו, מדובר בניסיון לעצור את הרפורמה המשפטית ופגיעה בטוהר הבחירות. מנגד, המשמעות המעשית של הפסיקה היא איסור גורף על המפלגות להשתמש במידע מהקלפיות ביום הבחירות כדי לנטר את שיעורי ההצבעה של בוחרים ספציפיים.

לקראת מערכות בחירות עתידיות, מפלגות יידרשו להסתמך על אמצעי הנעה אחרים שאינם כוללים מעקב ישיר אחר פעולת ההצבעה האינדיבידואלית של האזרחים בתוך הקלפי. הפסיקה מציבה גבול ברור בין צרכי קמפיין לבין השמירה על זכויות הפרט והפרטיות של הבוחר ביום המיועד להכרעה דמוקרטית.