בפרסום של יואלי ברים בחדשות 13, דווח כי מפלגת יהדות התורה הורתה לנציגיה בוועדות הקלפי לבצע דיווח בזמן אמת על אזרחים שהגיעו להצביע או כאלו שטרם עשו זאת. הדיווחים, על פי ההנחיה, יתבצעו באמצעות רישום ידני. הנחיה זו מגיעה למרות הכרעה שיפוטית משמעותית שניתנה בחודש ספטמבר האחרון על ידי הרכב שופטי בית המשפט העליון, הכולל את השופטים יעל וילנר, אלכס שטיין וחאלד כבוב. בפסק דינם, קיבלו השופטים פה אחד את העתירות שהוגשו נגד החלטת ועדת הבחירות המרכזית, וקבעו כי הנוהג המאפשר למפלגות לעקוב אחרי מימוש זכות ההצבעה של האזרחים בזמן אמת אינו חוקי.
כפי שעולה מהדיווח, השופטת יעל וילנר, שכתבה את חוות הדעת העיקרית, נימקה את הפסילה בכך שהפרקטיקה פוגעת בזכות היסוד לפרטיות. השופטת הדגישה כי המהלך אינו חוקי הן בשל העדר הסמכה מפורשת בחוק והן בשל הפרה ישירה של חוק הגנת הפרטיות. עוד ציינו השופטים בפסק הדין כי לוועדת הבחירות המרכזית אין כל סמכות להכשיר נוהג מסוג זה ללא חקיקה מתאימה ומפורשת מצד הכנסת. ההחלטה השיפוטית עוררה סערה במערכת הפוליטית. שר המשפטים יריב לוין תקף בחריפות את החלטת השופטים וטען כי מדובר בניסיון לשנות את כללי המשחק תוך כדי התהליך הדמוקרטי.
לטענת השר לוין, מטרת הפסיקה היא דיכוי הצבעה והשפעה על תוצאות הבחירות. כעת, עולה מהדיווח כי המפלגה בחרה לנקוט בדרך של רישום ידני כאמצעי לעקוף את האיסור המשפטי. מדובר בסוגיה המעוררת שאלות משפטיות כבדות משקל בנוגע לאכיפת הוראות הערכאות השיפוטיות הגבוהות ביותר במדינת ישראל, וכן לגבי הגבולות המותרים של פעילות מפלגתית בתוך מרחב הקלפיות ביום הבחירות. על פי המידע שהובא, המעבר לשימוש ברישום ידני נועד לאפשר את המשך המעקב אחר המצביעים חרף החסימה המשפטית שהוטלה על שימוש באמצעים טכנולוגיים או רשמיים קודמים.
עורכי דין ומשפטנים מצביעים על כך שמדובר בעימות ישיר בין הרשות השופטת לבין גורמים פוליטיים, כאשר השאלה המרכזית היא האם הנחיה זו תעמוד במבחן החוק והאם גורמי האכיפה יפעלו כנגד חריגה זו מהפסיקה. הקוראים נדרשים להבין כי מדובר בסוגיה המצויה במחלוקת משפטית ופוליטית חריפה, הנוגעת לליבת הזכות לפרטיות של הבוחר הישראלי והאיזונים בין ניהול תקין של מערכת הבחירות לבין פעילות מפלגתית בשטח.