בית משפט השלום בתל אביב הורה לאחרונה על ביטול מלא של כתב אישום שהוגש נגד אישה בת 30, המתמודדת עם פוסט-טראומה, לאחר התפתחויות משמעותיות בחומרי החקירה. הפרשה החלה לפני כשלוש שנים, אז נעצרה האישה ברמת גן על ידי המשטרה בחשד לעבירות של היזק לרכוש ואיומים כלפי פרוד שלה. על פי הדיווח ב-ynet, כתב האישום המקורי ייחס לה התפרעות אלימה בתחנת המשטרה וכלפי השוטרים שהובילו אותה למעצר. נקודת המפנה בהליך המשפטי התרחשה כאשר סנגורה של הנאשמת, עו"ד אדר עטייה מהסנגוריה הציבורית, גילה בתיעוד ממצלמות הגוף של השוטרים קטעים שלא באו לידי ביטוי בגרסה הרשמית של המשטרה.
על פי הפרסום, באחד הסרטונים נשמעת שוטרת כשהיא מטיחה דברים קשים כלפי העצורה, ובכלל זה אמירות המרמזות על הפעלת כוח פיזי משמעותי עוד בטרם הגיעה לתחנה. לאחר שהשוטרת הבחינה כי המצלמה מתעדת את דבריה, היא תועדה כשהיא מביעה תהייה על פעילותה וממהרת לכבותה. עו"ד עטייה טען כי ללא הראיה האובייקטיבית שעלה מן הסרטון, גרסתה של הנאשמת, שסיפרה כי התחננה לשוטרים לחדול מפעולותיהם בשל מצבה הנפשי, הייתה נותרת ללא גיבוי מול טענות המשטרה. בעקבות הצגת התיעוד בפני התביעה, ולאחר הליך גישור, המליץ בית המשפט לתביעה לחזור בה מכתב האישום.
התביעה המשטרתית נענתה לבקשה, והתיק בוטל. בהיבט המשפטי והמינהלי, הפרשה מעלה שאלות בנוגע למנגנוני הפיקוח והדיווח. על פי הדיווח, תלונות שהוגשו בעבר למחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) נסגרו ללא הגשת כתבי אישום, כאשר לטענת ההגנה, לא ניתנה לנאשמת אפשרות נאותה להשמיע את גרסתה בטפסי הדיווח הרשמיים. ממח"ש נמסר בתגובה לפרסום כי התיקים נבדקו ונסגרו בהיעדר עבירה פלילית, אך בעקבות הממצאים החדשים, עניינם של השוטרים יועבר לבחינה חוזרת ביחידה לתלונות הציבור במשטרה. משטרת ישראל מצידה טענה כי טענות האלימות נבחנו על ידי הגורמים המוסמכים ונשללו, וכי כתב האישום בוטל בהסכמת הצדדים בשל מכלול הנסיבות. מקרה זה מדגיש את החשיבות הקריטית של תיעוד חזותי בזמן אמת בבחינת אירועים שנויים במחלוקת בין אזרחים לרשויות אכיפת החוק.