בית משפט השלום בבאר שבע דחה לאחרונה בקשת משטרת ישראל להאריך מעצר של חשוד, לאחר שקבע כי אין בנמצא תשתית ראייתית המקימה חשד סביר לביצוע עבירות. האירוע התרחש בנגב, כאשר בעל חווה שזיהה חדירה למתחם החקלאי החל במרדף אחר רכב שזוהה בסביבה, בליווי אדם נוסף. לטענת בעלי החווה, הם זיהו את הרכב, קראו לנהגו לעצור, וביצעו ירי באוויר ואף לעבר הרכב. מנגד, החשוד טען באמצעות סנגוריתו, עו"ד אוטן אסולין, כי השניים נעצרו בצד הדרך עקב תקלה ברכבם, אז הותקפו על ידי גורמים שאינם מזוהים כאנשי ביטחון.
לטענת ההגנה, כאשר ראו את כלי הנשק המופנים לעברם, בחרו להאיץ את נסיעתם כדי להימלט, ומהירי שנורה לעברם נפגע אחד מנוסעי הרכב. בדיון להארכת מעצר ביקשה המשטרה להחזיק בחשוד למשך שבעה ימים, אך השופט בתיק מתח ביקורת חריפה על התנהלות המשטרה בפרשה. בפסק דינו ציין השופט כי המשטרה עצמה הודתה שאין אינדיקציה לקשר בין החשוד לבין אירוע הפריצה שדווח בחווה, וכי ברכבו של החשוד לא נמצא כל רכוש גנוב. עוד ציין השופט כי המתלוננים איבדו קשר עין עם הדמות שאחריה רדפו, ולא ברור הקשר בין אותה דמות לבין הרכב שעצר בצד הדרך.
במישור המשפטי, דחה השופט את הטענות בדבר סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה. השופט הדגיש כי המתלוננים, שאינם אנשי כוחות הביטחון, שלפו נשקים ופתחו באש לעבר אזרחים בנתיב ציבורי. במצב דברים זה, קבע השופט כי גרסתו של החשוד, לפיה חשש לחייו וביקש להימלט, היא סבירה והגיונית. גולת הכותרת של הביקורת השיפוטית נגעה למחדלי החקירה של המשטרה. השופט תהה מדוע הגורמים שפתחו באש לא נחקרו ומדוע לא נתפס נשקם לבדיקה בליסטית, כפי שמקובל בהליכים מסוג זה. עו"ד אסולין הביעה זעזוע מהתנהלות המשטרה ומהעובדה שהחשוד הוא זה שנעצר, בעוד היורה נותר חופשי.
לנוכח הממצאים, הורה השופט על שחרור מיידי של החשוד ללא כל תנאים מגבילים. המשמעות המעשית לקוראים היא חשיבותה של הבקרה השיפוטית על פעולות המעצר של המשטרה, במיוחד במקרים בהם קיים פער בין גרסאות הצדדים לבין הראיות המוחשיות שנאספו בשטח, והחובה לבצע חקירה מאוזנת ללא קשר לזהות המעורבים.