פרשה כואבת ורבת משמעות הגיעה לסיכום בבית הדין המיוחד למניעת הטרדה מינית באוניברסיטה העברית, אשר דחה את ערעורו של פרופ' קארים אלכסנדר אדיפרסיטו. המרצה, מתמטיקאי בן 38, הורשע בערכאה הראשונה בעבירות של הטרדה מינית ומעשים מגונים כלפי דוקטורנטית שאותה הנחה, יוהאנה קריסטינה שטיינמאייר. כפי שעולה מהחלטת בית הדין שפורסמה ב-ynet, ההליך התנהל בצל טרגדיה אישית, שכן המתלוננת הלכה לעולמה בטרם הושלם ההליך המשפטי. בית הדין ציין כי אין בידיו מידע המקשר בין מותה לבין הפרשה.
הרכב השופטים, בראשות עו"ד טליה ששון ובהשתתפות פרופ' לילי אנגליסטר ועו"ד יואב הראבן, הותיר על כנה את ההרשעה וכן את העונש הכספי שהוטל על אדיפרסיטו – פיצוי בגובה שתי משכורות ברוטו. השופטים הגדירו עונש זה כמתון ביחס לחומרת המעשים. במהלך הדיונים נקבע כי בין הצדדים שררו יחסי מרות ברורים, וכי אדיפרסיטו ניצל את מעמדו האקדמי. בית הדין עמד על כך שהאחריות למערכת היחסים הלא תקינה מוטלת בראש ובראשונה על המרצה, שהיה הדמות החזקה במשוואה. אדיפרסיטו, שעזב את ישראל ומכהן כיום בתפקידים בכירים במוסדות אקדמיים בצרפת, ניסה לערער על קביעות עובדתיות וטען לתרגומים שגויים של התכתבויות, אולם בית הדין דחה את טענותיו.
בהחלטתה מתחה עו"ד ששון ביקורת על אופן ניהול הערעור מצד המרצה, וקבעה כי חלק מבקשותיו היו הליכי סרק שנועדו להקשות על עבודת בית הדין. השופטת הדגישה כי הליך הערעור אינו מהווה הזדמנות נוספת לשיפור מצבו הראייתי של מערער, במיוחד כאשר המתלוננת אינה בחיים כדי להגיב לטענות חדשות. מקרה זה מדגיש את החשיבות של אכיפת נורמות מוסריות באקדמיה, במיוחד במצבים של פערי כוחות ויחסי מרות, ומעלה שאלות לגבי ההשלכות המקצועיות של הרשעות מסוג זה במוסדות אקדמיים בינלאומיים.