בפסיקה משמעותית שניתנה לאחרונה בבית המשפט המחוזי בתל אביב, נדחה ערעורה של חברת זאבי שינוע בכל הנוגע לחישובי מס בגין מכירת מניות בחברת אוברסייז. המחלוקת המשפטית, שנמשכה כעשור, עסקה בניסיונה של החברה לקזז הפסדים כספיים נטענים כנגד רווחי הון משמעותיים שנבעו ממכירת אותן מניות, מהלך שהיה מוביל להפחתה ניכרת בחבות המס המוטלת על איש העסקים גד זאבי. על פי הדיווח בגלובס, בית המשפט בחן לעומק את טענות החברה בדבר קיומם של חובות אבודים אשר שימשו כבסיס לבקשת הקיזוז. במסגרת פסק הדין, קבעה השופטת כי מדובר ברישומים חשבונאיים שנעשו בדיעבד, ולא עלה בידי החברה להציג הוכחות מספקות לקיומם העסקי של אותם הפסדים במועדים הרלוונטיים.
בית המשפט הבהיר כי הניסיון להציג חובות כ"אבודים" לצורכי מס, ללא תיעוד תומך או הוכחות מהותיות, אינו עומד בדרישות הדין. כתוצאה מכך, נקבע כי החברה אינה רשאית להסתמך על אותם הפסדים כדי להקטין את נטל המס על רווחים שהגיעו לכ-65 מיליון שקל. פסק הדין מדגיש את החשיבות שמעניקה המערכת המשפטית לשקיפות ודיוק בדיווחים פיננסיים, במיוחד כאשר מדובר בשימוש בהפסדים לקיזוז חבות מס. השופטת הטילה דופי בהתנהלות הדיווחית של החברה, וקבעה כי החובות הנטענים שימשו כלי מלאכותי להפחתת חבות המס של בעל השליטה.
לאור דחיית הערעור, חויב גד זאבי בתשלום מלא של המס בגין רווחי ההון, בצירוף קנס גירעון משמעותי שהושת עליו כחלק מההחלטה. החלטה זו מהווה תזכורת ברורה לעסקים ולחברות המבקשים לנצל הפסדי עבר לצורכי תכנון מס, כי עליהם להציג הוכחות חותכות וממשיות לכל הפסד הנטען לקיזוז. היעדר תיעוד מתאים, או רישום בדיעבד ללא בסיס עסקי מוצק, עשוי להוביל לא רק לדחיית הדרישה לקיזוז, אלא גם להטלת קנסות נלווים משמעותיים. המקרה ממחיש את המדיניות המחמירה של רשויות המס ושל בתי המשפט כלפי ניסיונות שנועדו להפחית חבות מס ללא תשתית ראייתית תקינה.
עורכי דין ורואי חשבון עשויים לראות בפסיקה זו חיזוק נוסף לצורך בהקפדה יתרה על אופן תיעוד חובות אבודים ואירועי מס, תוך דגש על תיעוד בזמן אמת ולא בדיעבד, כדי להימנע מחיובים נוספים וקנסות עתידיים מצד פקיד השומה.