8 בנובמבר 2026ICE – משפט

בית המשפט דחה דרישת אישה ל-70% מהרכוש בשל טענות לאלימות: הדירה נותרה של הבעל

בית המשפט לענייני משפחה בירושלים הכריע במחלוקת רכושית בתיק גירושים, ודחה את דרישת האישה לקבל 70% מהרכוש ובעלות חלקית על דירת הבעל שנרכשה לפני הנישואים, זאת על אף טענותיה לאלימות פיזית, נפשית וכלכלית שספגה במהלך הקשר.

שקיפות וייחוס למקור

ידיעה זו היא תקציר וניתוח מקורי של מערכת הפורטל. המקור לא הועתק, וכל קורא יכול לעיין בפרסום המקורי.

לפרסום המקורי באתר ICE – משפט

למה זה חשוב?

הפסיקה מדגישה כי טענות לאלימות אינן מקנות אוטומטית יתרון רכושי בגירושים, אלא מחייבות הוכחת קשר סיבתי לנזק כלכלי, ובכך היא מונעת שימוש לרעה בהגנות אלו.

עיקרי הדברים

  • ▪בית המשפט דחה דרישה ל-70% מהרכוש בשל טענות לאלימות ללא הוכחת נזק כלכלי ישיר.
  • ▪התביעה לקבלת מחצית מהדירה שנרכשה לפני הנישואים נדחתה בהיעדר כוונת שיתוף מוכחת.
  • ▪השופט קבע כי טענות לאלימות אינן מהוות עילה אוטומטית לסטייה מחלוקה שוויונית של נכסי בני הזוג.
  • ▪האחריות על חוב עבור טיפול פסיכולוגי חולקה באופן לא שוויוני, כאשר 80% הושתו על הבעל.
  • ▪ההגנה הדגישה כי הלכות המגנות על נפגעי אלימות נועדו להגנה ולא ככלי להגדלת רכוש.

בפסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים, דחה השופט משה בראון את מרבית תביעותיה הרכושיות של אישה בהליך גירושים מבעלה. האישה, שטענה כי סבלה מאלימות פיזית, נפשית וכלכלית מצד הבעל, דרשה לקבל 70% מהרכוש המשותף וכן מחצית מהזכויות בדירת הבעל שנרכשה טרם נישואיהם. לפי חומר הדיווח ב-ICE, הבעל, שיוצג על ידי עורכי הדין ארתור שני ורותם כהן, התנגד בתוקף לדרישות אלו. תחילת הסכסוך בשנת 2023, עת עזבה האישה את הבית לטובת מקלט לנשים נפגעות אלימות. לטענתה, האלימות שחוותה גרמה לפגיעה בכושר השתכרותה ובבריאותה, ועל כן היא זכאית לפיצוי רכושי מוגדל.

מנגד, טענה ההגנה כי האישה מנסה לעשות שימוש לא ראוי בהלכות משפטיות שנועדו להגן על נפגעי אלימות, והדגישו כי לא הוצגה תשתית ראייתית לקשר סיבתי בין האלימות לבין הפגיעה הכלכלית הנטענת. השופט בראון קבע בפסק דינו כי אין להקל ראש בטענות לאלימות, אך הבהיר כי אין בטענות אלו כשלעצמן כדי להקנות זכות אוטומטית לנתח גדול יותר ברכוש הצד השני ללא הוכחת נזק כלכלי ישיר ומובהק. בית המשפט קבע כי האישה לא הציגה חוות דעת רפואית תומכת ולא הוכיחה פער השתכרות חריג המצדיק סטייה מחלוקה שוויונית.

בנוסף, נדחתה התביעה לבעלות בדירה שנרכשה ב-2016. השופט נימק כי הדירה נקנתה על ידי הבעל מהונו הפרטי, בני הזוג התגוררו בה זמן קצר, ולא הוכח 'דבר מה נוסף' המעיד על כוונת שיתוף ספציפית בנכס מעבר לעזרה משפחתית סטנדרטית. בנוגע לחוב פסיכולוגי משותף, קבע בית המשפט כי מאחר והטיפול נבע מאלימות הבעל, האחריות על החוב תחולק בשיעור של 80% על הבעל ו-20% על האישה בשל מעורבותה בטיפול. עו"ד ארתור שני מסר בעקבות הפסיקה כי בית המשפט חידד את תכלית ההלכה הקיימת, וציין כי היא נועדה להגן על רכוש הנפגעת ולא להפוך לכלי לקבלת זכויות עודפות ברכוש הצד השני ללא הוכחות. פסק הדין מהווה תזכורת משפטית חשובה למורכבות שבאיזון משאבים תחת טענות לאלימות במשפחה.

מידע כללי בלבד. הידיעה אינה מהווה ייעוץ משפטי, חוות דעת או תחליף לבדיקה של הפרסום המקורי.

חזרה לכל החדשות המשפטיות

LawFirms.pro

עדכון או הסרת מידע פומבי

LawFirms.pro מאפשר לעורכי דין ולציבור להגיש בקשות לעדכון, תיקון או הסרת מידע פומבי לבדיקה ידנית.

עדכון או הסרת פרופיל