בית המשפט העליון נדרש לאחרונה לסוגיית פרטיות המבוטחים בשירותי בריאות כללית, זאת במסגרת ערעור על דחיית בקשה לאישור תובענה ייצוגית שהוגשה על ידי נונה דיי. במוקד ההליך עמד מנגנון הזיהוי במוקד השירות הטלפוני של הקופה, אשר איפשר לקבל מידע אישי ורפואי, לרבות פרטים על תורים עתידיים, זהות רופא ומיקום מרפאות, באמצעות הזנת מספר תעודת זהות בלבד. במהלך הדיונים הבהיר השופט עופר גרוסקופף את חשיבות הסוגיה באמצעות דוגמה היפותטית לגבי אדם בעל פרופיל ציבורי, הממחישה כיצד חשיפת פרטים רפואיים עלולה לפגוע בפרטיות המטופל.
המערערת טענה כי חשיפת מידע זה עלולה לחשוף דפוסי התנהלות רפואית ושגרת חיים. מנגד, קופת החולים טענה כי המידע שנמסר הוא טכני באופיו וכי המוקד חיוני עבור אוכלוסיות שאינן משתמשות באמצעים טכנולוגיים מתקדמים. בעקבות הערות בית המשפט העליון במהלך הדיון, פעלה כללית לשינוי המנגנון הטכנולוגי. במסגרת המדיניות החדשה, שירותים אוטומטיים ניתנים רק למבוטחים המתקשרים ממספר טלפון נייד המעודכן במערכות הקופה ומשויך לתעודת הזהות שלהם. אם לא קיימת התאמה בין הטלפון לתעודת הזהות, המידע אינו נמסר.
בנוסף, עודכנו הנהלים באתר האינטרנט ובמדריך למטופל. בעקבות שינויים אלו, המערערת לא עמדה עוד על המשך בירור הבקשה לאישור התביעה. עם זאת, המחלוקת בנוגע לגמול ושכר הטרחה נותרה להכרעת בית המשפט. בפסק הדין, שניתן על ידי השופטים יעל וילנר, עופר גרוסקופף ורות רונן, נקבע כי הבקשה העלתה סוגיה ממשית וחשובה בתחום הגנת הפרטיות וכי הליך זה אכן הניב תועלת לחברי הקבוצה המונה כ-5. 5 מיליון מבוטחים. בית המשפט ביטל את החלטת בית המשפט המחוזי, אשר דחה את הבקשה וחייב את המערערת בהוצאות משפט, ומחק את בקשת האישור במקומה.
כללית חויבה בתשלום גמול למערערת ושכר טרחה לבאי כוחה, וכן בשיפוי בגין האגרה ששולמה. בית המשפט הבהיר כי המחיקה אינה מונעת מאנשים שסבורים שנגרם להם נזק מהמנגנון הקודם להגיש תביעה פרטנית בנושא.