על רקע המאמצים להקמת ממשלה בראשות ח"כ גדי איזנקוט, עולה הצעה חדשה לפתרון סוגיית גיוס החרדים, כך עולה מפרסום באתר ynet. בגוש השינוי שוקלים להציע לסיעת יהדות התורה התחייבות פומבית להקפאת אכיפת גיוס חרדים ומעצרי עריקים לתקופה של עד שנה, כצעד ביניים שיאפשר את השבעת הממשלה. מטרת ההצעה היא לאפשר לצדדים לגבש במהלך תקופה זו חוק גיוס מוסכם, המבוסס על מתווה שהציג בעבר ח"כ אביגדור ליברמן. המהלך מגיע לאחר שח"כ ליברמן הסיר את הווטו שלו בנושא, ובניסיון של הגוש להשיג תמיכה או הימנעות של הסיעות החרדיות.
עם זאת, המהלך ניצב בפני מוקשים משפטיים ופוליטיים כבדים. במישור המשפטי, החלטות ממשלה קודמות להקפאת גיוס נתקלו בהתנגדות מצד הייעוץ המשפטי ובג"ץ, שקבע כי אין לממשלה סמכות חוקתית להורות על אי-אכיפת החוק. יתר על כן, גם בתוך צה"ל קיימת התנגדות עקרונית לצעדים מסוג זה; תת-אלוף שי טייב, לשעבר ראש חטיבת תכנון ומנהל כוח אדם, הבהיר בעבר בדיונים כי האכיפה והכליאה מהוות כלים הכרחיים למימוש חוק שירות ביטחון ולשמירה על גיוס סדיר. החשש בקרב הדרגים המקצועיים הוא כי אפליה באכיפה, שתחול רק על תלמידי ישיבות, לא תעמוד במבחן בג"ץ ותיתקל בהתנגדות יועמ"שית הכנסת.
מנגד, גם האתגר הפוליטי נותר משמעותי. בעוד שבגוש השינוי מעריכים כי ליהדות התורה אין אופציה פוליטית טובה יותר, החרדים נדרשים להסתמך על הבטחות במצב שבו אין ביכולתם לקדם חקיקה מיידית. במקביל, ראש הממשלה בנימין נתניהו פועל כדי להותיר את ש"ס ויהדות התורה בתוך הגוש בראשותו, ומזהיר את חברי יהדות התורה מפני חוסר יכולת להפיל את הממשלה החדשה אם דרישותיהם לא ימולאו, בשל קיומה של רשת ביטחון אפשרית מצד המפלגות הערביות. סוגיה נוספת היא עמדתו של ח"כ ליברמן, אשר הבהיר כי לא יתמוך בממשלה הנשענת על רע"ם, מה שיוצר מורכבות בחישובים הקואליציוניים של גוש השינוי.