במהלך דיון נוסף בעדותו של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, אביחי מנדלבליט, במשפטו של בנימין נתניהו, נרשמה הסלמה משמעותית בדינמיקה שבין ההגנה לבין הרכב השופטים והתביעה. הדרמה התרחשה כאשר סנגורו של נתניהו, עו"ד עמית חדד, ביקש להמשיך בקו חקירה נגדית המתמקד בבחינת ליקויי חקירה לכאורה, אולם נתקל בהתנגדות נחרצת מצד נציגת התביעה, עו"ד יהודית תירוש, שנתקבלה על ידי בית המשפט. לפי הדיווח של גלעד מורג ב'מעריב', התביעה טענה כי אין מקום להפנות ליועץ המשפטי לשעבר שאלות באשר לאופן ניהול החקירה או לליקויים שנפלו בה.
עו"ד תירוש הדגישה כי תפקידו של היועץ המשפטי לממשלה בעדותו הוא להתמקד במתן האישורים הנדרשים בחוק לפתיחת החקירה, וכי סוגיית הליקויים היא נושא שיש לדון בו במסגרת סיכומי הצדדים, וההכרעה בו נתונה לשיקול דעתם של השופטים בלבד. יתרה מכך, התביעה הבהירה כי עמדתה היא שיועץ משפטי לממשלה אינו אמור להיחקר על פעולות פרקליטות מלווה או על החלטות שוטפות שאינן חלק מליבת האישורים הנדרשים לפי חוק היסוד. לדברי תירוש, מאחר שמנדלבליט ראה בתפקידו גורם המלווה את החקירה מקרוב מתוקף אחריותו, הרי שפעולות אלו אינן מהוות חלק מחובת הדיווח שלו כיועץ.
ההתנגדות של התביעה נבעה גם מהשאיפה לתחום את היקף עדותו של מנדלבליט לעניינים הנוגעים ישירות לאישורים לפתיחת החקירה, זאת לאחר שהתביעה הסכימה לעדותו בשל היעדר אישור כתוב בזמן אמת. על רקע הדברים, הניסיון של עו"ד חדד להמשיך בקו החקירה הוביל לעימות מילולי חריף באולם בית המשפט, כאשר השופטים בלמו את המשך השאלות בנושא זה. הדיון נערך בצל טענות של התביעה לגבי משך הזמן הנדרש לעדות, כאשר עו"ד תירוש הביעה את פליאתה לנוכח כמות הדיונים שנותרו לטענת ההגנה. עמדת התביעה מחדדת את הגישה המשפטית לפיה עדותו של יועץ משפטי לממשלה צריכה להתמקד אך ורק בבחינת האישורים לפתיחת הליכים פליליים, ולא בהתערבות בניהול האופרטיבי או המקצועי של החקירה על ידי גורמי הפרקליטות המלווים. סוגיה זו מדגישה את גבולות הגזרה המקובלים בניהול הליך פלילי רגיש ומורכב מסוג זה.