התפתחות משמעותית נרשמה השבוע במשפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, המתנהל בבית המשפט המחוזי בירושלים. הרכב השופטים הורה ליועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, להתייצב אישית לדיון מיוחד שנועד לבחון את אופן המשך ניהול ההליך המשפטי. החלטת השופטים ניתנה בניגוד לעמדתה המפורשת של בהרב-מיארה, אשר סברה כי אין מקום להתייצבותה וכי ניתן להסתפק בנציגי הפרקליטות המוסמכים מטעמה. על פי החלטת בית המשפט, קיים ערך מוסף בנוכחותה של היועצת המשפטית, שכן נדרש שיח ישיר מול הגורם בעל הסמכות לקבלת החלטות מהותיות בנוגע להמשך המשפט.
השופטים ציינו כי מטרת הדיון היא לבחון אפשרויות שונות לקידום ההליך. מנגד, עו"ד יהודית תירוש מטעם הפרקליטות הבהירה כי הצוות הבכיר פועל בשם היועצת וכי היא ופרקליט המדינה נכונים לדיאלוג בנושא הסדר, אך סברו שאין צורך בנוכחותה הפיזית בדיון בבית המשפט. הדיון מגיע על רקע התפתחויות מורכבות שהתרחשו באולם הדיונים לאחרונה, ובמרכזן עדותו של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, אביחי מנדלבליט. במהלך עדותו, השיב מנדלבליט לשאלות סנגורו של נתניהו, עו"ד עמית חדד, בנוגע לתהליך אישור החקירות בתיקי האלפים.
מנדלבליט התקשה לשחזר פרטים מסוימים, ובכלל זה אם אישר במפורש לחקור את ראש הממשלה בחשד לשוחד בתיק 4000, אם כי אישר כי נתן הסכמתו לחקירה באזהרה. עדות זו העלתה שאלות מצד ההגנה בנוגע להתנהלות החקירה וחיזקה טענות לפגמים בהליך. יצוין כי לא מדובר בצעד ראשון של השופטים בבחינת עתיד ההליך. בעבר הביעו חברי ההרכב, ובהם השופטים עודד שחם ורבקה פרידמן-פלדמן, ספקות באשר להיתכנות הוכחת עבירת השוחד בתיק 4000, ואף הציעו לבחון את האפשרות של חזרה מאישום זה. על אף העמדה השיפוטית, הפרקליטות נותרה איתנה בעמדתה והמשפט המשיך להתנהל כסדרו.
נכון לעת זו, לא ברור האם הדיון, שנקבע ליום רביעי ה-18 בנובמבר 2026, יתקיים בדלתיים סגורות כפי שהציעו סנגורי נתניהו ושאול אלוביץ', או שמא יהיה פתוח לציבור הרחב. בית המשפט הבהיר כי אין בהחלטה זו משום החלטה על ביטול אישומים או גיבוש הסדר טיעון, אלא הזמנה לשיח ישיר בנוגע לניהול המשפט בלבד.