12 בנובמבר 2026ICE – משפט

דרמה משפטית: הרכב השופטים במשפט נתניהו הורה ליועמ"שית להתייצב לדיון

בית המשפט המחוזי בירושלים הורה ליועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, להתייצב לדיון מיוחד בנוגע להמשך ניהול משפט נתניהו. ההחלטה מגיעה על רקע התנגדות היועמ"שית לבקשה, וקושי שהביעו בעבר השופטים ביחס לאישום השוחד בתיק 4000, וזאת לאחר עדותו של היועץ המשפטי לשעבר מנדלבליט.

שקיפות וייחוס למקור

ידיעה זו היא תקציר וניתוח מקורי של מערכת הפורטל. המקור לא הועתק, וכל קורא יכול לעיין בפרסום המקורי.

לפרסום המקורי באתר ICE – משפט

למה זה חשוב?

החלטת בית המשפט מחייבת את הדרג המשפטי הבכיר ביותר במדינה להגיע לדיון חריג, דבר המשקף את רצון הערכאה השיפוטית להשפיע באופן ישיר על המשך ההליך בתיקי נתניהו על רקע ספקות שהועלו בעבר.

עיקרי הדברים

  • ▪בית המשפט הורה ליועמ"שית בהרב-מיארה להתייצב לדיון מיוחד, למרות התנגדותה.
  • ▪הדיון נועד לבחון את המשך ניהול ההליך המשפטי בתיקי נתניהו.
  • ▪השופטים הדגישו את הצורך בדיאלוג ישיר עם הגורם המוסמך לקבל החלטות.
  • ▪עדות מנדלבליט בנוגע לאישורי החקירה העלתה שאלות וטענות מצד ההגנה.
  • ▪בעבר הביעו השופטים קשיים בהוכחת עבירת השוחד בתיק 4000.

התפתחות משמעותית נרשמה השבוע במשפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, המתנהל בבית המשפט המחוזי בירושלים. הרכב השופטים הורה ליועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, להתייצב אישית לדיון מיוחד שנועד לבחון את אופן המשך ניהול ההליך המשפטי. החלטת השופטים ניתנה בניגוד לעמדתה המפורשת של בהרב-מיארה, אשר סברה כי אין מקום להתייצבותה וכי ניתן להסתפק בנציגי הפרקליטות המוסמכים מטעמה. על פי החלטת בית המשפט, קיים ערך מוסף בנוכחותה של היועצת המשפטית, שכן נדרש שיח ישיר מול הגורם בעל הסמכות לקבלת החלטות מהותיות בנוגע להמשך המשפט.

השופטים ציינו כי מטרת הדיון היא לבחון אפשרויות שונות לקידום ההליך. מנגד, עו"ד יהודית תירוש מטעם הפרקליטות הבהירה כי הצוות הבכיר פועל בשם היועצת וכי היא ופרקליט המדינה נכונים לדיאלוג בנושא הסדר, אך סברו שאין צורך בנוכחותה הפיזית בדיון בבית המשפט. הדיון מגיע על רקע התפתחויות מורכבות שהתרחשו באולם הדיונים לאחרונה, ובמרכזן עדותו של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, אביחי מנדלבליט. במהלך עדותו, השיב מנדלבליט לשאלות סנגורו של נתניהו, עו"ד עמית חדד, בנוגע לתהליך אישור החקירות בתיקי האלפים.

מנדלבליט התקשה לשחזר פרטים מסוימים, ובכלל זה אם אישר במפורש לחקור את ראש הממשלה בחשד לשוחד בתיק 4000, אם כי אישר כי נתן הסכמתו לחקירה באזהרה. עדות זו העלתה שאלות מצד ההגנה בנוגע להתנהלות החקירה וחיזקה טענות לפגמים בהליך. יצוין כי לא מדובר בצעד ראשון של השופטים בבחינת עתיד ההליך. בעבר הביעו חברי ההרכב, ובהם השופטים עודד שחם ורבקה פרידמן-פלדמן, ספקות באשר להיתכנות הוכחת עבירת השוחד בתיק 4000, ואף הציעו לבחון את האפשרות של חזרה מאישום זה. על אף העמדה השיפוטית, הפרקליטות נותרה איתנה בעמדתה והמשפט המשיך להתנהל כסדרו.

נכון לעת זו, לא ברור האם הדיון, שנקבע ליום רביעי ה-18 בנובמבר 2026, יתקיים בדלתיים סגורות כפי שהציעו סנגורי נתניהו ושאול אלוביץ', או שמא יהיה פתוח לציבור הרחב. בית המשפט הבהיר כי אין בהחלטה זו משום החלטה על ביטול אישומים או גיבוש הסדר טיעון, אלא הזמנה לשיח ישיר בנוגע לניהול המשפט בלבד.

מידע כללי בלבד. הידיעה אינה מהווה ייעוץ משפטי, חוות דעת או תחליף לבדיקה של הפרסום המקורי.

חזרה לכל החדשות המשפטיות

LawFirms.pro

עדכון או הסרת מידע פומבי

LawFirms.pro מאפשר לעורכי דין ולציבור להגיש בקשות לעדכון, תיקון או הסרת מידע פומבי לבדיקה ידנית.

עדכון או הסרת פרופיל