פרסומים אחרונים בגלובס מצביעים על עלייה מדאיגה במעורבותן של יחידות סייבר ממשלתיות מקוריאה הצפונית, ובפרט יחידת 'לזרוס' הידועה לשמצה, במתקפות על בורסות למטבעות דיגיטליים ברחבי העולם. לפי המקורות, מדובר באחד האיומים המשמעותיים והמורכבים ביותר עמם מתמודדים כיום מוסדות פיננסיים הפועלים בתחום הקריפטו. היחידה, המקושרת למשטר הצפון קוריאני, מואשמת בביצוע פעולות פריצה רחבות היקף שמטרתן השגת הון באמצעים בלתי חוקיים כדי לעקוף סנקציות בינלאומיות ולהזין את קופת המדינה.
מבחינה משפטית, האתגרים המוצגים בכתבה הם כמעט בלתי פתירים. משפטנים העוסקים בתחום הסייבר מציינים כי יכולותיה של יחידת לזרוס אינן מוגבלות רק לפריצה גרידא, אלא משלבות שימוש מתוחכם מאוד בשיטות טשטוש עקבות (Obfuscation), מה שמקשה עד מאוד על אכיפת החוק והתחקות אחר הכספים הגנובים. במישור הבינלאומי, המשטר הצפון קוריאני פועל מחוץ למסגרות המשפט המקובלות ואינו משתף פעולה עם רשויות אכיפה גלובליות, דבר המותיר את הבורסות ואת הלקוחות שנפגעו כמעט ללא מענה משפטי אפקטיבי. ההקשר המקצועי לבורסות הקריפטו הוא קריטי: בורסות אלו נדרשות כעת להשקיע משאבים עצומים בחיזוק מערכות ההגנה, אבטחת מידע וניהול סיכונים.
עם זאת, כאשר מולן ניצב שחקן מדינתי שאינו חושש מהפרת דין בינלאומי, מנגנוני ההגנה המסורתיים עלולים להישחק. הקושי המרכזי שמופיע בכתבה הוא חוסר היכולת המשפטית להחזיר את הכספים שנגזלו. עבור משרדי עורכי דין המייעצים לבורסות, המסקנה העולה היא כי העיסוק המרכזי חייב לעבור ממסלול של 'השבת רכוש לאחר מעשה' למיקוד מחמיר בבניית מערכי ציות ואבטחה מונעת מקיפים, שכן המערכת המשפטית העולמית מתקשה לספק סעדים מול מדינות המפעילות גופי פשיעת סייבר באופן ממוסד. המצב הנוכחי מציב סימן שאלה על מידת האחריות המוטלת על בורסות בניהול נכסי לקוחות אל מול איומי סייבר ברמה של מעצמות עוינות, ומבהיר כי הפתרון המשפטי כרגע נותר חלקי בלבד.