בצעד משמעותי לשינוי פני מערכת התביעות הייצוגיות בישראל, אישרה לאחרונה הוועדה המשותפת לוועדת החוקה וועדת הכלכלה תיקון לחוק תובענות ייצוגיות, המיועד לקריאה שנייה ושלישית. התיקון, שפוצל מתוך רפורמה רחבה יותר, מתמקד בשני נדבכים מרכזיים שנועדו להקל על המגזר העסקי ולצמצם הגשת תביעות שאינן מצריכות הליך משפטי מלכתחילה. על פי הדיווח ב-TheMarker, התיקון קובע כי עסקים המוגדרים כ"עסק קטן", שמחזורם השנתי בשנת המס שקדמה להגשת התביעה אינו עולה על 9 מיליון שקלים, יזכו לחסינות מהגשת תביעות ייצוגיות נגדם.
מדובר בשינוי בעל השלכות רוחב על עסקים רבים במשק, כאשר יו"ר הוועדה, ח"כ שמחה רוטמן, ציין כי מדובר בפשרה שהושגה לאחר דיונים מורכבים. לצד החסינות, התיקון מחייב את המבקשים להגיש תביעה ייצוגית לבצע "פנייה מוקדמת" לבית העסק בטרם פנייה לערכאות. חובה זו תחול על שורה של עילות המנויות בתיקון, ובכללן: אי-קיזוז משקל אריזות, משלוח דברי פרסומת ("ספאם"), אי-עמידה בהוראות נגישות מסוימות, וסימון מוצרים ומחיר ליחידה. על פי הצעת החוק, רק בחלוף 60 ימים ממועד הפנייה המוקדמת, אם ההפרה לא תוקנה, יוכל התובע להגיש בקשה לאישור תביעה ייצוגית.
במידה ותוגש בקשה ללא קיום הליך זה, התיקון קובע כי בית המשפט יורה על מחיקתה. במהלך הדיונים עלו עמדות מגוונות בנוגע לרף המחזור. בעוד שארגוני מעסיקים ביקשו להעלות את הרף ל-20 מיליון שקלים, במשרד המשפטים סברו במקור כי החסינות צריכה להינתן לעסקים בעלי מחזור של עד 2 מיליון שקלים בלבד, מחשש לנזקים מצטברים לציבור שאינם מטופלים בידי גופי האכיפה. ח"כ רוטמן ציין כי למרות הסתייגויות שונות, הנוסח הנוכחי זכה להסכמה רחבה. כעת, נדרשת הכנסת לאשר את פיצול התיקון ואת אישורו הסופי במליאה. לאור לוחות הזמנים הפוליטיים והבחירות הממשמשות ובאות, קיימת אי-ודאות באשר להשלמת הליך החקיקה בטרם פיזור הכנסת, על אף מאמצי יו"ר הוועדה להביא את הנושא להצבעה סופית.