רשויות המכס בהולנד הודיעו לאחרונה על כניסתו לתוקף של צו רחב היקף האוסר על ייבוא, רכישה, מכירה או תיווך מסחרי של מוצרים שמקורם במה שמכונה "התנחלויות לא חוקיות". ההגדרה המופיעה בצו כוללת את אזורי יהודה ושומרון, רמת הגולן ומזרח ירושלים. צעד זה, שנכנס לתוקף ביום שלישי האחרון, מציב את הולנד בשורה אחת עם קבוצה מצומצמת של מדינות אירופיות הנוקטות סנקציות עצמאיות בנושא זה. לפי דיווחי רשויות המכס, המיקוד המיידי של האכיפה יופנה לתוצרת חקלאית כגון תפוזים ותמרים. על פי דיווחי אתר החדשות ynet, המהלך מגיע על רקע פסיקת בית הדין הבינלאומי לצדק משנת 2024, לפיה הנוכחות הישראלית באזורים אלו אינה חוקית, דבר המחייב לשיטתם את המדינות להימנע ממתן תרומה כלכלית לפעילות באותם שטחים.
המשמעויות המשפטיות של הצו הן מחמירות: התביעה הכללית בהולנד הבהירה כי הפרה מכוונת ושיטתית של האיסור עלולה להוביל לעונשי מאסר של עד שש שנים. גם במקרים של הפרה שלא בזדון, העונש עשוי להגיע לשנת מאסר אחת. בנוסף, חושפים רשויות המכס כי הפרות יגררו החרמת סחורות ורישום דוחות רשמיים. רשתות שיווק מובילות בהולנד, דוגמת Albert Heijn ו-Jumbo, מסרו כי הן נוקטות בצעדי בדיקה קפדניים כדי לוודא שמקור הסחורות הוא מישראל בלבד. עם זאת, קיים קושי אופרטיבי משמעותי באכיפת ההוראות.
מומחים וגורמי ממשל במדינה מציינים כי לרוב מוצרים אינם נושאים תיווי המציין את מקורם המדויק, ולעיתים קרובות הם משווקים תחת תוצרת ישראלית כללית או מעורבבים עם סחורות אחרות בשרשרת האספקה. מחקר של הארגון הלא-ממשלתי Global Echo הצביע בעבר על קשיים בזיהוי מקור המוצרים עקב שימוש בכתובות ישראליות או מיזוג תוצרת. בשל מגבלות משאבים וזמן של רשויות המכס, רבים מהמבקרים מעריכים כי לצעד זה יהיה ביטוי סמלי ופוליטי רב יותר מאשר השפעה כלכלית ממשית בשטח. הולנד בחרה לפעול באופן עצמאי בנושא זה, לאחר שלא הושג קונצנזוס רחב בקרב 27 מדינות האיחוד האירופי בנוגע להטלת מגבלות סחר דומות. נכון לעת זו, האכיפה נשענת על שילוב של פיקוח מכסי ובדיקות קפדניות ברשתות המזון, תוך שימוש בכלים משפטיים מחמירים כלפי מי שיימצא מפר את ההנחיות.